מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

התמונות הרקומות של סבתי

התמונות שהוברחו מרומניה ועברו את מלמה"ע ה-2

הסיפור מתחיל בילדותה של סבתי אילנה איינס שהגיע לישראל מרומניה כשהיתה בת 15.

תמונה של סבתי בתור תינוקת בזרועות אימה

התמונות נרקמו על ידי סבתה מצד אביה (של סבתי) כשלמעשה הן ליוו אותה מאז שזוכרת את עצמה בילדותה. כל המשפחה פרט לאביה של סבתי נספה בשואה. אביה (קורנל מסינגר) היה נשוי ואב לילדה בת חמש – אשתו וילדתו נרצחו על ידי הנאצים במחנה השמדה או בדרך (לא ידוע בדיוק). הוא עצמו נלקח למחנה עבודה ברוסיה – הוא ידע את השפה הגרמנית והיה בעל מקצוע – חשמלאי וטכנאי רדיו, הגרמנים השתמשו בו כעוזר לקצין, כיוון שהיה יעיל בעבודתו וידע לעבוד טוב עם הידיים, הוא ניצל ונשאר בחיים.

לימים הוא סיפר שהיה לו מזל במלחמה. פחות מזל היה לאשתו, ילדתו ושאר משפחתו שנספתה בשואה. אחותו הגדולה שהייתה נשואה נספתה גם כן, אחותו הצעירה נפטרה ממחלת שיניים שפיתחה זיהום, כיוון שלא הייתה אנטיביוטיקה בנמצא, מצבה החמיר ולבסוף נפטרה בגיל צעיר (כנראה 25). לאחר המלחמה אבא של סבתי הכיר את אמא שלה, הם נישאו וסבתי נולדה ברומניה. הם עלו לארץ בשביל לחיות כיהודים במדינה יהודית באופן חופשי. התמונות מסמלות עבור סבתי זכרון של הדורות שהושמדו בשואה, זכרון ממשפחה שלא זכתה להכיר. יש לתמונות ערך רגשי גדול מאוד בגלל כל מה שעברו ומה שהן מסמלות.

 

הזוית האישית

ליעד אייזנברג: אני מאוד נהנתי מזה שלמדתי על העבר של סבתי שלא ידעתי והייתי מסוקרן מאוד ברגע ששמעתי על התמונות.

מילון

הברחנו את הציורים ארצה מרומניה
משמעות של משפט זה מבחינתי, שהיה חשוב לשמור על מזכרת מאלו שנספו בשואה ובעצם הקריבו את חייהם למען הדורות הבאים

ציטוטים

”הברחנו את הציורים ארצה מרומניה“