מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

התמודדות בחיי היומיום – סבתא שולמית מספרת

סבתא שולמית והנכדה נעה
סבתא שולמית בצעירותה
אינני יודעת את שנת לידתי מפני שבתימן לא רשמו תאריכים
 נולדתי בתימן בעיר דר סעיד. אני הבת הבכורה של גאליה ויחיא בהגלי.
כיום אנחנו 5 אחים. אינני יודעת את שנת לידתי מפני שבתימן לא רשמו תאריכים .מה שאני זוכרת מהחיים בתימן זה שהפרנסה הייתה קשה והתנאים היו לא קלים כלל, למשפחות היה קשה מאוד להתקיים.
כאשר הגעתי אל המחנה 'חשד' שבתימן הייתי בת 12,13 לערך ואחותי תמר הייתה בת  6.הורי לימדו אותנו לרקום ולתפור כדי להעסיק אותנו. היינו עוזרים בניקיון הבית והחצר והיינו הולכים לאסוף גחלים לטבון ולנרגילה. זה היה תנור מאבן לאפיית פיתות טבון הוא תנור חימר, מעוצב כחרוט קטום, עם פתח בתחתיתו בעזרתו ניתן להזין את האש. הטבון נבנה ומשמש כתנור המשפחה, הכפר או השכונה ברחבי המזרח-התיכון. כיום יש גם תנורי טאבון הנבנים ממתכת.
אימי עבדה כרוקמת  והכינה לאבי את החוטים לאריגה , ואבי עבד באריגה. כאשר הורי יצאו לעבודה אחיי למדו בביה"ס וכשחזרו היו שותפים להחזקת הבית .במחנה 'חשד' כל אחד בנה בידיו את הצריף שבו הוא ישן עם משפחתו. אני זוכרת, שהיה חם עד מאוד ואנשים חלו במחלות קשות ומתו בדרכם. התגוררנו חודשים ארוכים במחנה וחיכינו לעלות אל ארץ ישראל.
כעבור זמן מה הגיע תורנו  ובשנת 1949 עלינו על המטוס והגענו לארץ ישראל, למחנה בראש העין. גרנו באוהלים המון זמן והתנאים שם היו לא פשוטים כלל… כדי לאכול היינו צריכים לעמוד בתור ולחכות שיגיע תורנו. הייתי קמה יום יום  בשעה 4:00 לפנות בוקר כדי לאכול ראשונה ארוחת בוקר .קיבלנו תלושים ,כל משפחה קבלה הקצבה של מעט מאוד אוכל לפי מספר הנפשות במשפחה. לאחר זמן מה קיבלנו בית קטן ובו התגוררנו 4 נפשות.
לאחר כמכן נולדו הדסה, חיים ומזל(אחיי) והיינו צריכים להצטופף בבית הקטן. כמובן שאני הייתי צריכה לעזור בפרנסת המשפחה ולכן , בגיל 11 בערך התחלתי לעבוד אצל אנשים כמנקה ולא למדתי בביה"ס כמו שאר אחיי. החיים בבית היו קשים הפרנסה הייתה קשה וגם המצב הכלכלי. כשאחי הגיעו הביתה מביה"ס אני לא הייתי בבית מפני שעבדתי עד שעות מאוחרות. לא הייתי שמחה ולא הרגשתי ילדה מפני שהייתי מעין אמא ועזרתי המון בעבודות הבית.
 
בגיל 19 הכרתי את בעלי שעבד אצלנו בתיקון ברזים .היינו ביחד כשנה והתחתנו כשהייתי בערך בגיל 20 .
לאחר החתונה עברנו לגור בחדרה ,הייתי בהריון והייתה לי ילדה בבטן אך היא מתה בבטן בחודש התשיעי. לאחר מכן נחת עלי אסון נוסף אבי נפטר בפתאומיות מהתקף לב.
אחרי המקרה המצער נולדו לי 3 ילדים, יחיאל, עופר ואייל. כשבני אייל היה בן 13 נפטר בעלי וכדי לפרנס את המשפחה עבדתי בשתי עבודות, בבקרים ניקיתי בתים ומהצהריים עד הערב ניקיתי במפעלי נייר.כך גידלתי את
ילדיי – לבד. הענקתי להם כל מה שיכולתי .כשהייתי בערך בת 55 אימי נפטרה.
השנה תשע"ד אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי בבית הספר קפלן בחדרה, התלמידה החונכת שלי היא נועה שער, שעזרה לי ללמוד  ולהכיר את עולם המחשבים ולתעד את סיפורי.

מילון

טבון
תנור מאבן לאפיית פיתות טאבון הוא תנור חימר, מעוצב כחרוט קטום, עם פתח בתחתיתו בעזרתו ניתן להזין את האש. הטבון נבנה ומשמש כתנור המשפחה, הכפר או השכונה ברחבי המזרח-התיכון. כיום יש גם תנורי טאבון הנבנים ממתכת.

ציטוטים

”לא הייתי שמחה ולא הרגשתי ילדה מפני שהייתי מעין אמא ועזרתי המון בעבודות הבית.“

”הייתי קמה יום יום בשעה 4:00 לפנות בוקר כדי לאכול ראשונה ארוחת בוקר .“