מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

התיישבות ביישוב שהם

דנה וסבתא אילנה
אילנה ביום נישואיה למאיר ז"ל

גרנו בכפר הנוער בן שמן. כשנודע לנו על הקמת ישוב חדש (בדרך לראש העין) ב-1991, התלהבנו מהרעיון והקרבה למקום עבודתנו, והחלטנו לבנות שם את ביתנו בסיום עבודתנו בכפר הנוער.
בשלבים הראשונים נערכו הגרלות כדי לזכות באפשרות להיכלל בין הזכאים לחלקה שעליה יבנו את ביתם.
אני ובעלי מאיר ז"ל זכינו בהגרלה ובחרנו בחלקה המתאימה לנו. כשהגענו למקום ששם עתיד להיבנות הישוב מצאנו גבעה חשופה עם סימונים של יתדות וחבלים שסימנו את גבולות החלקה; קשה היה לזהות את החלקה שלנו. אט אט התחילו להיבנות הבתים הראשונים והמקום נראה כמו אתר בנייה – סלעים, עפר, אבק וכמובן מקום ללא צמחיה וללא חיים של ציוץ ציפורים. ב- 1993 התחלנו לבנות את הבית לאחר שבמקום היו כבר בתים מהשלב הראשון, דרכי עפר וכבישים מעטים נסללו.
 
בניית הבית לא הייתה קלה אך בשעה טובה הסתיימה ב-1995. אני ובעלי מאיר, שהיה מנהל ביה"ס התיכון בבן שמן, המשכנו לגור שם. הילדים הבוגרים שלנו – גרי, ירון ואילה – עברו לגור בבית החדש ונהנו ממנו. בשנת  2000 הישוב "לבש צורה" נאה יותר – שוהם התפתחה ונראו כבר עצים ודשאים ירוקים, מבני ציבור ודרכים סלולות. ואנחנו החלטנו לעבור לגור בבית החדש בשוהם. לאחר שבעלי נפטר, ירון בני ואשתו קארן החליטו לעבור לגור איתי בבית בשוהם.
 
דנה הנכדה החמודה נולדה בנובמבר  2002 , וגרה איתי עם משפחתה  כשנתיים. היא הייתה ילדה פעילה שאהבה לטפס במדרגות ולשחק בסלון הגדול של הבית, היא ניסתה לנקות  עם מגב את הסלון. דנה הייתה קטנה מדי ולא הספיקה ליהנות מהישוב שבינתיים גדל והתפתח מאוד.
 
השנה ימלאו  20 שנה להקמת הישוב, שנראה מטופח מאוד עם גינות ופארקים ציבוריים, מבני ציבור,  בתי ספר, מרכז מסחרי והיכל תרבות. הישוב מציע לתושביו מגוון של פעילויות תרבות, ספורט והעשרה. המיקום שלו נגיש וקרוב לערים המרכזיות תל אביב וירושלים ונחשב לישוב אטרקטיבי המושך אליו אוכלוסייה שמחפשת מגורים בסביבה בעלת איכות חיים וחינוך טוב לילדים.

מילון

לבש צורה
התגבש, קיבל צורה מפותחת בהשוואה להתחלה

כפר הנוער "בן שמן"
בית ספר חקלאי כולל פנימייה. נוסד ב-1927 על יד ד"ר להמן. ממוקם על יד העיר לוד.

ציטוטים

”כשהגענו למקום מצאנו גבעה חשופה עם יתדות וחבלים שסימנו את גבולות החלקה“

”אט אט התחילו להיבנות הבתים הראשונים והמקום נראה כמו אתר בנייה, ללא צמחיה...“