מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

התבגרות בשואה והעלייה לארץ ישראל

סבתא רבתא אווה נפטרה זמן קצר אחרי תיעוד סיפורה זה, אפריל 2015

התבגרות בצל השואה והעלייה לארץ ישראל

מיקה ורטהיים מביאה את סיפורה של סבתא רבתא אווה ורטהיים ז"ל. סבתא רבתא אווה נפטרה זמן קצר אחרי תיעוד סיפורה זה, אפריל 2015, יהי זכרה מבורך.

סבתא רבתא אווה, נולדה בשנת 1925. בהונגריה, בעיר סומבוטהילי. סבתא רבתא מספרת:

נולדתי בשנת 1925 בעיר סומבוטהילי שבהונגריה, בה חיו גם יהודים וגם נוצרים.

תעודת הלידה שלי

שם הורי משה ופרדלהיו לי ארבעה אחים: אלזה, גרשון, יוסף, אברהם. כילדה גדלתי במשפחה דתיתבעיר שבה גרתי היו שלושה בתי ספר אשר היו מיועדים לאוכלוסיות שונותלנוצרים, ליהודים חילוניים וליהודים דתיים. למדתי 8 כיתות בבית ספר דתי ומאוד נהניתי מהלימודים ומהזמן הפנוי שביליתי עם חברותי.

אני בגיל 16

החיים בצל האנטישמיות והשואה

בשנת 1938 הגיעה האנטישמיות שנאת היהודים בהונגריה גם לעיר הולדתי. בגלל האנטישמיות החלו התושבים בקהילה להתנהג רע ולפגוע ביהודים שכניהם. אסרו על הילדים ללכת למוסדות חינוך ולהשתמש בשירותים המשותפים בקהילה. נאלצתי לעזוב את בית ספר שכה אהבתי.

הוריי, שהבינו שהמצב לא טוב, החליטו לשלוח אותי בגיל 13 לאחותי הגדולה, אלזה. אשר חיה בבודפשט. לשם, לעיר הגדולה והנאורה, קיוו שהאנטישמיות לא תגיע. הוריי קיוו שבבודפשט אוכל לעבוד ולפרנס את עצמי. אחי הגדול גויס לצבא ונשלח ליוגוסלביה ושני האחים הקטנים נותרו בבית עם הוריי. מאוחר יותר במהלך המלחמה נרצחו הוריי ואחיי הצעירים ע"י הנאצים ההונגרים.

אני (במרכז התמונה) עם הוריי ושני אחיי הצעירים שנספו בשואה

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, בשנת 1939, החלה השמדת היהודים השואה. בעיר בודפשט שבה התגוררתי עם אחותי ציוו על היהודים להצטופף בבית מסומן בכוכב צהוב. שער הבית היה סגור כל שעות היום והיה מותר לצאת ממנו רק שעתיים ביום. אחר כך המצב החמיר והעבירו אותנו ממקום למקום עד שהגענו לחסות שווייץ. יום אחד נכנסו הנאצים ההונגרים ולקחו אחדים וביניהם אותי לצעדת המוות, משם ברחתי ובמזל מצאתי את אחותי באחד הבתים היהודים. יותר מאוחר נלקחתי לגטו בבודפשט. בגטו קיימתי חיים יהודיים ככל האפשר. היה מחסור בתנאי קיום בסיסיים: לא היה מזון, חשמל, מים, היו מחלות, קור, צפיפות נוראה ועוד. התכנית של הנאצים הייתה לפוצץ את הגטו על ידי מוקשים אך לפי בקשת השווייצרים דחו את הפיצוץ ואחר כך לא הספיקו מכיוון שהמקום שוחרר על ידי הרוסים.

בתום המלחמה, בשנת 1944, נשארתי בהונגריה וניסיתי יחד עם אחותה לאתר את משפחתי. ניסיתי גם לחזור לחיים, לחפש עבודה ולהשתלב בקהילה. כשהבנתי שהוריי נרצחו בשואה לא יכולתי להישאר בהונגריה. ראיתי בכל האזרחים שם אחראים ישירים לרצח משפחתי.

החלטתי לעזוב את הגולה ולעלות לארץ ישראל, שנקראה אז "פלשתינה".

אני בגיל 19

העלייה לישראל

בשנת 1947 החלטתי לעלות לארץ ישראל. באותה תקופה שלטו בארץ ישראל הבריטים, והם לא נתנו ליהודים אישורי כניסה לארץ ישראל. בכל זאת היהודים המשיכו לנסות לעלות לארץ גם בניגוד להוראות של הבריטים. העלייה הבלתי חוקית לישראל נקראה "העפלה" ולעולים קראו "מעפילים". רציתי להיות מעפילה, לעלות לארץ ישראל ולהילחם בבריטים למען ארץ חופשית בה יהיו היהודים מוגנים בביתם.

עליתי ארצה באניית המעפילים "כנסת ישראל". בדרך הארוכה לישראל פגשתי את פולי (מאיר) ונישאתי לו על הספינה.

היהודים כאמור לא הורשו לעלות לארץ ישראל ולא נתנו לספינות להיכנס לחופי ישראל. האניות בכל זאת ניסו להגיע לארץ באופן לא חוקי, חלקן הצליחו וחלקן לא. הספינה שלי נתפסה על ידי האנגלים וכל המעפילים הועברו למחנה מעצר בקפריסין. במחנה המעצר שוב נאלצו היהודים להצטופף כמו בגטו וסבלו ממחסור במזון, מקור ומתנאי מחייה בסיסיים. הייתי מאוד עצובה כיוון שכאשר עליתי על הספינה הייתי בטוחה שאני בדרכי לחופש, למדינה שלי, ואז שוב מצאתי עצמי סגורה במעצר ללא יכולת לדעת מה יעלה בגורלי והאם אחיה ואזכה להגיע למדינת ישראל.

החיים בישראל

בשנת 1948 שוחררנו סוף סוף ממחנה המעצר והגעתי לארץ ישראל, לפלשתינה. לשמחתי הרבה נולד בני הבכור והיחיד משהבמלחמת העצמאות לא יכולתי להילחם כיוון שהייתה מטופלת בתינוק קטן אולם בעלי פולי הצטרף לצבא ולחם בגבורה בקרבות לשחרור חיפה.

הקמנו משפחה בישראל. בעלי פולי ז"ל נפטר בשנת 2003. אני נהנית היום מבני שנולד בפלשתינה, משלושת נכדי הבוגרים ומשמונת ניני הצעירים, כולם נולדו בארץ ישראל החופשית.

אני עם כל הנינים, פסח 2015

הקשר הרב דורי 

  סבתא רבתא אווה נפטרה זמן קצר אחרי תיעוד סיפורה זה, אפריל 2015

העשרה

גטו בבודפשט: "היה הגטו שבו אולצו לחיות יהודי בודפשט, הונגריה וסביבותיה לאחר הכיבוש הנאצי של הונגריה בתקופת מלחמת העולם השנייה ועד לשחרור הונגריה בידי הסובייטים.

גטו בודפשט כלל מספר גושי בניינים ברובע היהודי הישן, מסביב לבית הכנסת הגדול, שהוקף גדר כדי למנוע הברחת סחורה פנימה, או אנשים החוצה. הנאצים כבשו את בודפשט במרץ 1944, והגטו עמד במשך שלושה חודשים בלבד – מנובמבר 1944 עד לשחרור העיר בינואר 1945."

תשע"ה 2015

מורה מובילת תכנית, הילה פלדמן, מנחת תכנית קשר רב דורי, ענבל ברגב

מילון

גטו בבודפשט
היה הגטו שבו אולצו לחיות יהודי בודפשט, הונגריה וסביבותיה לאחר הכיבוש הנאצי של הונגריה בתקופת מלחמת העולם השנייה ועד לשחרור הונגריה בידי הסובייטים. גטו בודפשט כלל מספר גושי בניינים ברובע היהודי הישן, מסביב לבית הכנסת הגדול, שהוקף גדר כדי למנוע הברחת סחורה פנימה, או אנשים החוצה. הנאצים כבשו את בודפשט במרץ 1944, והגטו עמד במשך שלושה חודשים בלבד - מנובמבר 1944 עד לשחרור העיר בינואר 1945.

ציטוטים

”סבתא רבתא אווה נפטרה זמן קצר אחרי תיעוד סיפורה זה, אפריל 2015“