מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

השנים הראשונות בחליסה

סבא ואני
סבא בצעירותו
סיפורו של אברהם

נולדתי בקפריסין ב-1948 ועליתי לארץ עם הוריי בספינת "המולדת".

ספינת "המולדת"

מאז גרנו בשכונת חליסה שבחיפה.

מיד אחרי שהגענו לארץ לקחו את אבי להגנת המולדת ורק אני ואימי נשארנו לבד בבית ללא ידיעת השפה העברית.

בשכונה שבה גדלתי לא היו חנויות או מכולות ואימי נאלצה לקנות את המצרכים לבית בשוק שחור.

עם המעט שהיה לאימי היינו צריכים להסתדר. גרנו בדירת חדר והיה לנו מטבח משותף עם עוד שכנים. כך חיינו במשך כמה שנים עד שאבי חזר מהשירות הצבאי.

לאחר השירות הצבאי אבי היה מובטל במשך תקופה עד שהוא מצא עבודה בנמל חיפה כסבל. גם אימי התחילה לעבוד בגן ילדים בניקיון, ואת האוכל שהיה נשאר בגן אימי הייתה מביאה הביתה כדי שיהיה מה לאכול בבית.

חמש שנים אחריי נולדה אחותי.

אני התחלתי ללכת לגן שהיה מול הבית והתמונה הזו מצולמת ממש בכניסה לגן.

בשנת 1954 התחלתי את הלימודים בבית הספר "אמונה" הדתי בחליסה.

בינתיים אבי עבד בנמל ולפעמים עבד גם כפועל בניין ואפילו כפועל ניקיון. הוא אף פעם לא עבד במקום קבוע ומדי פעם היו קוראים לו למילואים.

אני המשכתי ללמוד בבית ספר דתי, למרות שלא היינו דתיים בבית.

בשנת 1956 פרצה מלחמת סיני. לא הבנתי למה הכוונה ב"מלחמה" ופחדתי קצת. בתקופה זו אבי היה במילואים הרבה חודשים.

הזוית האישית

אברהם : היה לי נחמד מאד להשתתף בתוכנית הקשר הרב דורי והלוואי והיו ממשיכים תכנית זו. חבל שרק בשנים האחרונות התחילו ללמוד על נושאים שלא ידענו לפני זה.

מילון

צנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. היו גם הגבלות על כספים שניתן לקחת לחו"ל - אזרח ישראלי שיצא לחופשה באותה תקופה יכול לשאת עמו רק מעט דולרים. בהמשך עלו אף הצעות להגברת המדיניות בדמות ייצור רהיטים "עממיים" במחיר זול ועוד.

ציטוטים

”את האוכל שהיה נשאר בגן אימי הייתה מביאה הביתה כדי שיהיה מה לאכול בבית“