מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

השכונה שלי ואדי ג'מאל עין הים

צבי בילדותו בשכונה ואדי ג'אמל
שכונת עין הים היום
העליה וההתישבות בעין הים ואדי ג'אמיל

השכונה שלי – "וואדי ג'מאל"

ירחמיאל צבי, נולד ברומניה בעיר בוקרשט. הוא עלה לארץ בשנת 1948. השתתף בתכנית הקשר הרב דורי בבית הספר "ניגונים- רוממה", חייפה.. צבי מספר:

"עם עלייתנו למדינת ישראל בשנת 1948, לאחר שהייה של שנה במחנה הסגר בקפריסין לשם נשלחנו על ידי השלטון המנדטורי הבריטי אז בארץ ישראל, העבירו אותי ואת משפחתי למחנה עולים בשם "נווה חיים" ליד העיר חדרה. (מחנה עולים זה הוקם "בחצי הראשון של שנת 1947 הוקם גם בית עולים נווה חיים ליד חדרה, עבור עולים שלא מצאו קורת גג לאחר שחרורם מעתלית או מקריית שמואל. השהות הממוצעת של עולים בנווה חיים הייתה כשלושה שבועות".

מאחר ובאותה תקופה שררה מלחמה העצמאות בארץ ישראל בינינו לבין התושבים הערביים שלא הסכימו לקבל את החלטת האו"ם בעניין החלוקה של ישראל ליהודים ולערבים גם יחד, והם רצו את כל הארץ לעצמם (גם היום הרצון מצידם עדיין קיים ) ולכן המלחמה עדיין נמשכת.

המעבר לבית עולים ב"נווה חיים", היה זמני עד לסיום המלחמה, כל שטח שנכבש על ידי ההגנה והפלמ"ח, פונה מהתושבים הערביים בין אם הם ברחו ללבנון או ירדן או אפילו חלקם החליטו להישאר. את בתיהם חילקה הסוכנות היהודים לעולים החדשים וביניהם אנחנו וכל שתי משפחות קיבלו בית אחד בשכונה שנקראה בשפה הערבית "וואדי ג'מאל" (לימים שינו את שמה ל"עין הים") .

צבי בילדותו בשכונת ואדי ג'אמל

%d7%99%d7%a8%d7%97%d7%9e%d7%99%d7%90%d7%9c-%d7%a6%d7%91%d7%99

שכונת עין הים

"עין הים היא שכונה ותיקה קטנה בין קריית שפרינצק וקריית אליעזר, שרוב בתיה מופרדים מהים על ידי מסילת הרכבת ממערב. השכונה הוקמה בראשית המאה ה-20 על ידי משפחות ערביות ולפנים נקראה גם "ואדי ג'מאל". בשנות קליטת העלייה ההמונית נבנו בה שיכוני רכבת ובסוף המאה ה-20 נבנו מבנים של 4–5 קומות. כיום חיים בשכונה יהודים וערבים. על שפת ימה של השכונה נמצא המכון הלאומי לאוקיינוגרפיה, של המכון לחקר ימים ואגמים. זהו המקום המשוער שבו התקיימה בימי קדם העיירה שקמונה. במהלך חפירות במקום נמצא מבנה המתוארך לתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה המכונה "ח'ירבת תנאני". נחשפו בו שיירי חלזונות ששימשו להפקת צבע הארגמן".

מפה והלאה היינו צריכים להסתדר בכוחות עצמנו, במציאת פרנסה כדי להתקיים, זה היה למעשה תפקידם של ההורים. אנחנו ,הילדים של השכונה בתחילה לא הכרנו אחד את השני, גם בית ספר לא היה, גן ילדים לא היה, כך ששום מפגש בין הילדים לא היה. עם הזמן התחלנו ללכת לבית ספר בשכונה שכנה שנקראת עד היום "בת גלים". בשכונה זו חיו חיילים משוחררים מהצבא הבריטי, פלמ"ח, ההגנה ועוד ויחד עם ילדי השכונה הזו  למדנו יחד בית ספר ממלכתי "בת גלים" ושובצנו בכיתות בהתאם לגילאים.

בית הספר היה במרחק של כ-4 ק"מ מהשכונה שלנו עין הים, תחבורה לא הייתה ולכן הלכנו ברגל מידי יום ביומו. בדרך פגשנו את כל החברים של השכונה וכך נוצר הקשר. בשכונה נפתחו מספר חנויות מכולת בהן מכרו ירקות, פירות ודברי חלב ועוד. כמו כן נפתחה קצבייה וחנות למוצרי כתיבה לתלמידים שבינינו. נבחר מקום לבית כנסת זמני עבור הציבור הדתי וציבור שומרי המסורת, שגם היווה מקום מפגש נוסף לאנשי השכונה. זאת הייתה השכונה שלנו…

10 שנים לאחר מכן, בשנת 1958, התגייסנו לצה"ל, אז נפרדנו. כל אחד מאיתנו התגייס לחייל אחר באזור אחר. כמובן שבחופשות היינו נפגשים בתור בוגרים, עם חוויות אחרות.

מילון

בוקרשט
בוקַרשט היא עיר הבירה והמרכז השלטוני-המדיני, הכלכלי, התעשייתי והמסחרי של רומניה. בתחילתה העיר הייתה בירתה של נסיכות ולאכיה, (לימים -- \\\\\\\"המלכות הישנה\\\\\\\" של רומניה). בוקרשט שוכנת בדרום-מזרח המדינה, בחבל מונטניה, (היא ולאכיה), על גדות נהר הדמבוביצה ופחות מ-70 ק\\\\\\\"מ מצפון לדנובה.

עין הים ואדי ג\\\'אמיל
עין הים היא שכונה ותיקה קטנה בין קריית שפרינצק וקריית אליעזר, שרוב בתיה מופרדים מהים על ידי מסילת הרכבת ממערב. השכונה הוקמה בראשית המאה ה-20 על ידי משפחות ערביות ולפנים נקראה גם \\\"ואדי ג\\\'מאל\\\". בשנות קליטת העלייה ההמונית נבנו בה שיכוני רכבת ובסוף המאה ה-20 נבנו מבנים של 4–5 קומות. כיום חיים בשכונה יהודים וערבים. על שפת ימה של השכונה נמצא המכון הלאומי לאוקיינוגרפיה, של המכון לחקר ימים ואגמים. זהו המקום המשוער שבו התקיימה בימי קדם העיירה שקמונה. במהלך חפירות במקום נמצא מבנה המתוארך לתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה המכונה \\\"ח\\\'ירבת תנאני\\\". נחשפו בו שיירי חלזונות ששימשו להפקת צבע הארגמן

ציטוטים

”זאת הייתה השכונה שלנו ואדי ג'אמיל“