מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

השורשים של משפחת וייס מחבר הקרפטים

אני וסבתא שלי כשהייתי תינוק
סבתא שלי שהייתה ילדה קטנה עם הורים
מספר על השואה של וויס

הקשר הרב דורי אדית וייס ועוז צבר

הסיפור המשפחתי של סבתי מתחיל מחבר הרי קרפטייה החלק ההונגרי סבתא רבא ששמה חנה של סבתי אדית הייתה במשפחת בזיסקינד ברונים מעיירת צנגר שבהונגריה סבתא רבתא של סבתי נשארה יתומה בגיל שישה שבועות כי הסוסים מהכרכרה ברחו כי הכרכרה היתפחה וההורים נהרגו ורק התינוקת נשארה בחיים. הדוד שלה גידל אותה בגיל 12 חיתנו אותה עם לאון וייס נולדו להם 12 ילדים מתוכם סבא של סבתי שמואל וייס פקטה אורדואו הוא נלחם במלחמת עולם ראשונה והוא היה בצבא העליתה של הונגריה כקצין.

סבתא של סבתי קראו לה הרמינה נתנה עזרה גדולה לחלוצים היהודים שעלו לפלסטינה והיא הייתה עוזרת להם עם אוכל שתייה ליינה.כשמלחמת העולם השנייה התפרצה סבא שמואל וייס של סבתי היה עם מחתרת הקרפטיים הם היו בחוליה של שלושה הם חילקו עלונים נגד נאצים הם היו המודיעין של הצבא הרוסי המכונה הצבא האדום גם אמא של סבתי ששמה יוליה השתתפה בפעילות זאת נגד הנאצים וגם אחיותה הגדולות ששמם נלי, איבוי ולילי.

בשנת 1944 בחג פסח עקב על שנה עצרו את סבא של סבתי וגם את כל החוליה שלו ולקחו אותם לכלא הגרמני הנמצא בעיירת סיגט שנמצא ברומניה. מישהו מהכפר פגש את סבא שמואל והוא ראה אותו אומלל בלי שיניים ובלי ציפורניים וביקש מהאיש למסור דש אחרון למשפחה.

ביינתם התחיל חוק נגד היהודים החוק נכתב בשנת 1941 בזמן שסבא שמואל היה בבית סוהר התחילו לאסוף את יהודי הונגרייה לגטאות את כל המשפחה של סבתי אספו לגטו סולווש היו שמונה ילדים בן אחד ושבע בנות הם חיו בגטו שישה שבועות עם כל יהודי האזור כל משפחה קיבלה חדר אחד וצפוף בלי מים ואוכל דל.

הבנות הגדולות עבדו בשדות אצל אנשי העיירה בלי רצונם תחת שמירה כבדה של הנאצים ההונגרים ששיתפו פעולה אם הנאצים הגרמנים.

והכלב של משפחתה של סבתי שמר על הבית שנה והשכנים היו מביאים לו אוכל בלילה כי הכלב שמר על הבית שאף אחד לא התקרב וביום האחרון שהמשפחה של הכלב חזרה משנה באאושביץ בבירקנאו הקומר ירה בכלב כי הכלב היה רעב ואכל את הארנב של הקומר.

לאחר שישה שבועות שהם היו בגטו פינו אותם עם רכבת של חיות בלי מים בלי אוכל ובלי שרותים למחנה ריכוז באושביץ בבירקנאו.

שמה חיכו להם הנאצים הגרמנים עם כלבי זאב צמאי דם ומחכים לתקוף ושירדו מהרכבות לקחו להם את כל מה שהיה להם העמידו אותם בשורה ואז חילקו את המשפחה לצדדים בנים לחוד ובנות לחוד והאח הקטן שהיה בן שמונה שמו ארמין נשאר לבד בלי משפחתו ואימא של סבתי ביקשה מהשכן לשמור עליו.

ולאחר מכן הייתה חלוקה בין צעירים לזקנים ואז החמש בנות הגדולות מתוכם אימא של סבתי בחרו הנאצים להעביד אותן ואת הקטנות עם אמם רצחו.

בתשיעי למאי 1945 הצבא הרוסי ניצח את הנאצים הגרמנים ושחררו את המשפחה של סבתי ואז בבוקר אימא של סבתי הייתה רגילה שמעירים אותה שנכנס אור לצריף והיא הסתכלה בחורים שבהם נכנס אור השמש וראתה שאין נאצים!!!!!!!!! והיא אמרה לבנות תקומו תקומו אין יותר נאצים אנחנו חופשיות! והקצין ששחר אותן היה יהודי שנלחם נגד הנאצים שהרגו את משפחתו והוא נשבע שהוא ינקום והינה זה קרה.

השורדות חזרו לכפר ונידהמו למה שקרה לכלב שלהם ששמו שויו ואז התברר להם שהרגו את סבא שמואל ופניהם הפכו משמחים לעצובים והוא קבור בעמצה הכפר והיה כתוב שפו קבור גיבור.

והם התחילו חיים חדשים אבל סבא שמואל ואימא הרמינה ושתי אוחיותם אדית ורד וארמין הקטן תמיד היו חסרים בליבם עד עצם היום הזה עוד ימשיכו להיזכר ועל אדית שהייתה הכי הגדולה השם שלה הוא השם של סבתי אדית.

אימא של סבתי יוצי התחתנה אלכסנדר וזה השם השני שלי עוז אלכסנדר צבר ואחרי ארבע שנים אחות של סבתי נולדה ושמה אליסה ואחרי שש שנים נולדה סבתי אדית שכבר אוכל מים היו שירותים ובית.

הזוית האישית

עוז צבר: היה לי כיף לבלות עם סבתא שלי.

מילון

דל
קצת

אושוויץ
מחנה הריכוז וההשמדה אַוּשְׁוִויץ (מגרמנית: Auschwitz להאזנה (מידע • עזרה)) שבדרום פולין היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו כמיליון ומאתיים אלף נפשות, בהם כמיליון ומאה אלף יהודים (91%), יותר מבכל אתר אחר במהלך המלחמה. היה זה מחנה ההשמדה שפעל במשך הזמן הרב ביותר (מיוני 1940 עד ינואר 1945[2]) מכל מחנות ההשמדה, ובו הגיע לשיאו תיעושו של רצח ההמונים. בשיאו היה אושוויץ "אימפריה עצומה", שכללה 45 מחנות שהשתרעו על 40 קמ"ר. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”"בינתיים התחיל חוק נגד היהודים החוק נכתב בשנת 1941 בזמן שסבא שמואל היה בבית סוהר"“