מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

השבת השחורה

שירה וסבא גדעון
סבא גדעון בילדותו
חיילים בריטיים מוצאים את עצמם מאכילים את חיות משק החי יחד עם הילדים במהלך השבת השחורה

סבא שלי רוצה לספר על השבת השחורה.

בשנת 1946 בחודש מאי בשבת בבוקר ישנו בבית הילדים מעל חדר האוכל בקיבוץ שריד בו גדלתי. להפתעתנו התעוררנו בבית שכולו מוקף בחיילים בריטים עם כומתות אדומות שנקראו 'כלניות'. מאוד נבהלנו וחשבנו שהם ייקחו אותנו או שיכו אותנו. מאחר שהיינו ילדים לבד בלי אף מבוגר, פשוט לא ידענו מה לעשות. באותן שנים הילדים ישנו בלינה משותפת לא ביחד עם ההורים. באותו זמן אכלנו לבד בחדר אוכל של הילדים, את ההורים ראינו רק שעתיים לפנות ערב, בסך הכל היינו עצמאים. בכל כיתה היינו  15-20 ילדים ובכל בית הספר היינו פחות ממאה ילדים.

סבא גדעון כילד בקיבוץ

לא יכולנו לדבר עם החיילים מאחר ולא ידענו אנגלית. החיילים לא נתנו לנו לצאת מבית הילדים וכאשר ניסינו לברוח מבית הילדים, הם איימו עלינו עם הרובים. אני לא פחדתי מהחיילים הבריטים כי ידעתי שהם לא יפגעו בנו, אבל יכול להיות שילדים אחרים פחדו. לאחר זמן רב הגיעה המטפלת שלנו שולה מתובין, והיא ידעה אנגלית ודיברה עם החיילים. שולה הסבירה לנו שהחיילים הטילו עוצר על הקיבוץ, וריכזו את חברי הפלמ"ח וההגנה במכלאה על יד שער הקיבוץ.

סבא גדעון בילדותו

 

לנו היה משק ילדים על יד בריכת השחייה ובו היו ארנבים, חמורים, תרנגולים ועוד בעלי חיים. הסברנו לחיילים שצריך לתת אוכל ומים לחיות ולכן אנחנו מוכרחים ללכת למשק הילדים. לאחר ויכוח ארוך הם הסכימו ששלושה ילדים ילכו עם ליווי של חיילים למשק הילדים. וכך מצאתי את עצמי ילד בן 11 יחד עם עוד שני ילדים הולכים מלווים בחיילים, כלניות בריטיות, עם נשק טעון באמצע קיבוץ שריד – בדרך להאכיל ולהשקות את החיות במשק הילדים שלנו.

סבא גדעון במשחק ילדות

כמובן שהם עזרו לנו להאכיל ולהשקות את החיות והקרח נשבר והיו אפילו חיוכים. זה מה שאני זוכר מהשבת השחורה. בקיבוץ שריד תפסו 17 חברים שהיו בפלמ"ח או בהגנה. העלו אותם על משאיות ולקחו אותם לרפיח שם הם היו שלושה חודשים במחנה מעצר.

בילדותי

בילדותי

 

הזוית האישית

הנכדה שירה: לי היה מאוד כיף לעבוד עם סבא שלי, בעיקר במפגש בנושא המוזיקה.

סבא גדעון: היה חשוב לי ביותר לעבוד ביחד עם נכדתי שירה, לשמוע דברים שמעניינים אותה. הייתה זו הזדמנות שלי לשתף את נכדתי בחוויות מחיי ולהעלות אותן לכתב.

 

גדעון ברטל תרם סיפור נוסף למאגר המורשת: קיבוץ שריד

מילון

פלמ"ח
הפלמ"ח (ראשי תיבות: פלוגות המחץ), היה הכוח הצבאי המגויס של ארגון "ההגנה", ששימש כצבא של המדינה היהודית שבדרך, בארץ ישראל בשנים 1941–1948. הוחלט כי כוח זה יפעל בשיטות של לוחמה זעירה, יסייר, יפעל לחבלה, גישוש ותקיפה, ו"יכין את השטח" לקראת המתקפה הנאצית, אם וכאשר זו תבוא. את הפיקוד על היחידה החדשה קיבל יצחק שדה, שהיה כפוף ישירות למטה הכללי של "ההגנה". (ויקיפדיה)

השבת השחורה
השבת השחורה - כינוי שניתן ליום שבת, 29 ביוני 1946, שבו ערך השלטון הבריטי בארץ ישראל סדרה של פעולות כנגד היישוב היהודי, שבמסגרתן הוטל עוצר על ערים, קיבוצים ומושבים, נערכו חיפושים מבית לבית, ורבים ממנהיגי היישוב נעצרו. (ויקיפדיה)

"כלניות" (חיילים בריטיים)
"כלניות" הוא הכינוי שניתן על ידי אנשי היישוב לחיילי הדיוויזיה המוטסת הבריטית השישית, שהוצבה בארץ ישראל בספטמבר 1945. בינואר אתה שנה התפרסם שירה של שושנה דמארי, "כלניות" (מילים: נתן אלתרמן, לחן: משה וילנסקי) והפך ללהיט. כצנחנים חבשו חיילי הדיוויזיה השישית כומתות אדומות, ובשל כך הדביקו להם אנשי היישוב את הכינוי "כלניות". ילדים עמדו בקרנות רחוב ושרו את השיר כשראו את החיילים, שקיבלו זאת כעלבון צורב. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”להפתעתנו התעוררנו בבית שכולו מוקף בחיילים בריטים עם כומתות אדומות שנקראו כלניות“