מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הקשר הרב דורי של עינבר וסבתא רחל רותם

אני וסבתא רחל בפעילות סיפורו של חפץ
סבתא רחל בפנימיה בארץ
סבתא רחל מספרת על זיכרונות ילדותה

שמי עינבר רותם, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא שלי, רחל רותם. סבתא שלי נולדה בתאריך 1947 7.7. סבתא נולדה ברומניה בכפר שניקרא רומולי, הסמוך לעיר ביסטריצה, שם הייתה קהילה יהודית שסבלה מרדיפות הנאצים.

במהלך מפגשי התכנית בבית הספר, סבתא סיפרה לי מזיכרונות ילדותה ברומניה ובארץ, לאחר העלייה לישראל. חלק מסיפורי זכרונותיה תעדתי.

מפגש פתיחה חגיגי בחנוכה – בתמונה משפחתית עם סבתא רחל

סבתא רחל מספרת על זיכרון ילדות מרומניה

"אני זוכרת את האירוע, היה זה יום כביסה של אמי, חנה, שהתבצע בחדר כביסה על גבי תנור עצים מיוחד בתוך גיגית עם מים וסבון. אמי בדיוק הורידה את הגיגית עם המים הרותחים לריצפה. אחי ברוך, שקטן ממני בארבע שנים, רב איתי על גרב. כל אחד מאיתנו משך את הגרב לכיוון שלו. פתאום הוא עזב את הגרב ואני נפלתי לתוך גיגית המים הרותחים. מיותר לציין שנכוויתי קשות ושכבתי במשך כמה שבועות רק על הבטן עד שנרפאתי.

 סבתא רחל בילדותה ברומניה

 

סבתא רחל עלתה לארץ מרומניה יחד עם משפחתה לישראל. סבתא זוכרת היטב את תאריך העלייה שלהם לארץ 1958 12.12. סבתא הייתה בת אחת עשרה שנים, כשהם עלו לארץ ואחיה ברוך, שקטן ממנה, היה בן שבע. כמו לכל העולים שהיגיעו אז לארץ היו קשיי קליטה, מציאת מקורות פרנסה והבעייה העיקרית הייתה, אי ידיעת השפה העברית.

 מאלבומה של סבתא רחל – תמונת ילדות

סבתא רחל מספרת על לימוד השפה העברית בארץ

"בהגיעי ארצה מרומניה עם משפחתי, הייתי בת 11 וחצי ללא שום ידע בשפה העברית. באותם שנים  1958 – 1960 לא היו כיתות אולפן לילדים. האפשרות שהוצעה להורי הייתה להכניסני לפנימייה בפתח תקווה, שבה פתחו כיתת אולפן לילדים.

בגילי הצעיר הנ"ל סבלתי מאוד מקשיי הסתגלות. ללא הורים, אחים, חברים מוכרים ושפה זרה. היו לי אירועים של בכי כל לילה במשך כשבוע. לאחר שבוע של בכי, התרגלתי אט אט. במהלך שנה שלמה למדתי עברית עם ילדים שעלו לארץ כמוני, מכל קצות תבל. עם חלק מהם אני חברת נפש עד היום. כעבור שנת הכשרה ללימוד השפה העברית, כשהגיע הזמן לחזור הביתה, בחרתי להמשיך ללמוד בפנימייה ואכן נשארתי ללמוד בפנימייה שש שנים וסיימתי שם את לימודי התיכון.

סיפורו של חפץ – כיסוי למצות לליל הסדר

הכיסוי למצות חג הפסח, נתפר ונירקם על ידי סבתי דבורה שהינה סבתה רבתא של נכדתי עינבר. הוא נירקם במהלך תקופה ארוכה ברומניה עיקר העיכוב נבע מהקושי להשיג באותם ימים חוטי ריקמה מוזהבים וציבעונים. בתחילה הוא נתפר כולו ביד ובהמשך אמי חיזקה את התפרים במכונת תפירה.

מאז ועד היום כיסוי זה עבר מעט מאוד כביסות מפחד לדהיית הצבעים של חוטי הריקמה.  כיסוי זה הלך עם הורי במשך כל השנים, במהלך תקופת השואה והנדודים ועד שהגיע איתם ארצה. הכיסוי למצות עבר אליי בירושה כשהורי ניפטרו ואני שומרת עליו מכל משמר".

עינבר נכדתי וחברותיה לכתה עפרי ולין – ביום העיון  המשותף בבית התפוצות

הזוית האישית

רותם: תעדתי את סיפורה של סבתא שלי והצטערנו מאוד שלא הספקנו לסיים את מפגשי התכנית בגלל מגפת הקורונה ונאלצנו להשלים את הסיפורים ולשלוח אותם בווטאפ…

מילון

ביסטריצה
ביסטריצה היא עיר הבירה של מחוז ביסטריצה-נסאוד, בחבל טרנסילבניה שברומניה.... וב-3 במאי 1944 הקימו בחווה סמוכה לעיר גטו, אליו הועברו כ-6,000 יהודים מהעיר ומכפרי הסביבה. בגטו סבלו היהודים מצפיפות רבה ומרעב. ב-2 וב-6 ביוני 1944 שולחו יושבי הגטו לאושוויץ. (ויקיפדיה) סבתי נולדה בכפר רומולי הסמוך לעיר.

ציטוטים

”את הכיסוי למצות שעבר אליי בירושה מהורי אני שומרת עליו מכל משמר.“