מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הקשר הרב דורי של סבתא תיקי ושחר אסף

עם נכדי
בילדותי
ילדות

סיפור ילדות

שמי תיקי, אני הבת הבכורה להורים ילידי עיראק שעלו לארץ שרק התחילה להיבנות (בשנות החמישים). הוריי הכירו והתחתנו בארץ מיד אחרי עליתם ארצה. אלו היו שנים של צנע בישראל. לא היה מזון בשפע. כדי לקבל מזון חילקו תלושי מזון של אוכל בסיסי לאזרחים. יש לי שלושה אחים: אחות שקטנה ממני בשנה ועוד שני אחים. הילדות שלנו עברה בבית של שני חדרים ברמת גן ברחוב הראה. בנוסף התארחה אצלנו סבתא, אמא של אבא, שהיה לה צריף במעברה בכפר סירקין.

סבתא התאלמנה מיד עם עלייתה ארצה, מאחר שסבא שלי נדרס למוות.

זכורים לי הביקורים של סבתא שתמיד ריגשו אותי. היא הייתה מגיעה באוטובוס שהיה עוצר רחוק מביתנו. חיכינו לה בתחנה, מאחר וידענו שהיא מגיעה עם שני סלים גדולים ועמוסים בכל טוב של ירקות ופירות שגידלה לבד בחצר הצריף. היא הייתה מכינה מתפוחים קטנים חמוצים טעימים.

זאת אני בסטודיו לצילום

צילום משפחתי בסטודיו

 

המשפחה המורחבת שלי כשהתארחו אצלנו לקידוש במטבח הקטן ברחוב הרא"ה ברמת-גן

השירות צבאי

שירתי בקרייה בתל אביב, השירות עבר ברוגע. שנה אחר כך בצהרי יום כיפור כאשר כולם היו בבית הכנסת עבר רחש בין המתפללים. הגיעו משאיות שאספו את המתפללים למלחמת יום כיפור שהגיע בהפתעה. גם אני התבקשתי להגיע לבסיס לעזור במצב המלחמתי שאליו נקלעה המדינה. אויבינו מצפון ומדרומנו פרצו והיה סכנה גדולה למדינה ולאזרחיה. שירתי בהגנה מרחבית ונתנו הוראות לכל האזרחים לאסוף שקים עם חול ולהדביק על השמשות סלוטייפ כדי שהזכוכיות לא התנפצו. כשנשמעה אזעקה כל השכנים יצאו בבהלה לחדר המדרגות. כנגד כל הסיכויים ניצחנו.

בתמונה מלשכת הגיוס בשנת 1972

כוס הקידוש מעירק

סבתא וסבא שלי נאלצו לעזוב את עיראק בעקבות אירועי הפרהוד. זה היה פוגרום קשה שנעשה ליהודים על ידי הערבים על רקע אנטישמי בתאריך 1 ליוני 1941. סבא וסבתא שלי, היו חייבים לעזוב מיד את עיראק ולא הורשו לקחת איתם חפצים. סבא וסבתא שלי לקחו איתם את כוס הקידוש, שבא נהגו כל יום שישי בערב לעשות קידוש ובכך שמרו על יהדותם. כוס זו עוברת במשפחתנו מדור לדור. כוס הקידוש עברה להוריי שעשו איתה את הקידוש והיום היא שייכת לי ובה אני עורכת את הקידוש.

כוס הקידוש העוברת במשפחתנו מדור לדור

סיפרתי על כוס הקידוש במפגש התכנית לתלמידים

פורים בילדותי

תחפושות פורים בילדותי היו כל כך שונות מהיום. את התחפושת הכין אבא שלי בבית מחומרים שהיו בסביבה מצאתי תמונה שלי מגיל שנתיים עם הורי מחופשת למלכת אסתר. אחותי קטנה ממני בשנה וכל התחפושות שלי תמיד עברו אליה שנה לאחר מכן. תמונה נוספת שמצאתי של אחותי ושלי, בה אני מחופשת למלכת הפרחים ואחותי למלח. שמלת מלכת הפרחים הזו מוחזרה ושימשה למגוון תחפושות פעם למלכת הפרחים שתפרו עליה פרחים, פעם למלכת הכוכבים פעם למלכת אסתר וכד'… אני זוכרת את ההתרגשות והתכונה בבית בחג שמח זה.

פורים בילדותי מלכת אסתר בת שנתיים עם הורי

פורים – אני מלכת הפרחים ואחותי המלח

אני ושחר ביום העיון בבית התפוצות

אלבום התמונות שלנו

הזוית האישית

סבתא תיקי: התוכנית הייתה חוויה מעצימה עבורי. אני סבתא פעילה מאד בחיי נכדי, אך מפגשים אלו היו זמן איכות וחיבור שלי ושל שחר בלבד. למדנו יותר אחד על השני וזה חזק מאד את הקשר ביננו. שמחה מאד על ההזדמנות שניתנה לי למפגש עם הסבתות הנוספות נהניתי מאד מהסיפורים ומהחיבור. תודה

הנכד שחר: אני הרגשתי טוב מאוד, היה לי כיף עם זמן האיכות ביחד עם סבתי אני מאוד מתגעגע אליה.

מילון

פרהוד
הפרהוד (בערבית: الفرهود, בתרגום חופשי: "ביזה", "שוד"; משמעות המושג בפועל: הפחדה ברוטלית כלפי נשלטים) הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, בירת עיראק, בחג השבועות ו' בסיוון-ז' בסיוון תש"א, 1-2 ביוני 1941. בפוגרום, שהיה על רקע אנטישמי, נרצחו לפחות 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש רב נבזז. מספר בני האדם שרכושם נבזז הגיע לכ-50,000. הנרצחים נקברו בקבר אחים בבגדאד. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”חייכו והעולם יחייך אליכם חזרה.“