מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הקשר הרב דורי – קשר משמעותי

סבתא נועה ועומרי שמיר. עובדים
ו...נהנים
אוהבת לספר לנכדי ספורים מעברי

סבתא נועה מספרת לעומרי
"קשר רב דורי שחיזק קשר משמעותי, סיפורם של סבתא נועה ועומרי שמיר".
סבתא נועה: "אוהבת לספר לנכדי ספורים מעברי ולצרף לספורים אלבומי תמונות ועומרי גילה סקרנות רבה וכך התחברו הרצונות שלנו לעבודה משותפת על הקשר רב דורי.
עומרי : "אני רציתי לעבוד עם סבתא בתכנית הקשר הרב דורי כי רציתי לשמוע איך היא גדלה ואיך חייה היו בילדותה ולשמוע את סיפור חייה."
 
מקורות המשפחה
כך זה קרה….בצ'כוסלובקיה בעיר ברטיסלבה נולד סבא רבא, אמיל ללודויג וקטרינה שטרסר. הקשר עם הגולה באמצעות הצלב האדום. סבתא רבא, קטה היחידה ששרדה את מחנות הריכוז כותבת לנו מכתבים באמצעות הצלב האדום. שלטונות צ'כוסלובקיה לא מאפשרים לה לצאת לישראל. סבתא קטרינה, ציטוט קטע מאחד ממכתביה של סבתא קטה שתורגם לעברית:
 
"בני היקר, לקחו את כל הדברים שלי,הבגדים לקחו כך שאין לי אפילו נעליים,לא בגדים ולא דברים חמים. אתה שואל למה לקחו אותי למחנה ריכוז, הרי לקחו את כולם, צעירים וזקנים בלי להבדיל ורק אלה שהיו מוסתרים ניצלו. הרבה מהמחנות האלה לא חזרו, זה רק מקרה ומזל שאני פה. חוץ מזה אני עכשיו לא חולה, רק היד מתרפאת קשה אבל גם זה כבר יותר טוב.תכתוב לי בני היקר, זה השמחה היחידה שלי כשאני רואה את כתב ידך. מנשקת אותכם הרבה פעמים עם אולגה ועם נועה הקטנה
שלכם,אמא"
כך זה קרה….(המשך) ובפולין  בעיירה פשמישל שבמחוז גליציה נולדה סבתא רבא אולגה לשלמה זלמן וחנה אדולף. המפגש הראשון השנה 1937. רוחות המלחמה נושבות באירופה וסבא רבא אמיל  שטרסר נפרד מאימו בצ'כיה עולה על אנייה ויוצא למסע לארץ ישראל. בפולין נפרדת רב סבתא אולגה אדולף מהוריה אורזת תרמיל וגם היא יוצאת באנייה למסע לארץ ישראל. סבא רבא אמיל נתפס עם כל נוסעי האנייה ומועבר למחנה הפליטים בעתלית. לאחר השחרור מגיעים שניהם לתל אביב הקטנה. כל אחד מחפש את דרכו החדשה. בתל אביב הם נפגשים….
 
העליה
סבתא רבא אולגה, יוני 1935 על  סיפון האנייה קונסטנטה בדרך לפלשתינה. החתונה, קיץ  1940 בתל אביב הקטנה,  בבניין הרבנות מתחתנים סבא אמיל וסבתא אולגה. כשמלוים אותם לחופה קומץ של משפחה שנמצאים בארץ וחברים. הזוג בוחר לגור בתל אביב ושוכרים דירה ברחוב גאולה. שם סבא פותח באחד מחדרי  הדירה מרפאת שיניים. בעבודתו מפרנס בכבוד את משפחתו. סבתא רבא אולגה למרות שסיימה למודי תואר בכימיה באוניברסיטה בוורשה היא מחליטה  לטפח את משפחתה והופכת לעקרת בית. לאחר שגדלנו ובגרנו ופנינו כל אחד לדרכו פיתחה רב סבתא אולגה תחביב וציירה ציורי פרחים ונופים.
 
הבית בו נולדתי
נולדתי ברחוב גאולה 3 הבית הראשון ברחוב מול חוף הים. מהמרפסת נשקף הים ובתיה הדרומיים של יפו. במלחמת השחרור צלפו  הערבים מיפו לכוון תל אביב ואני זוכרת שאסור היה לצאת למרפסת בגלל כדורי הצלפים. סבא רבא אמיל סבא אמיל שהיה מבוגר להתגייס לצבא  לכן שרת במשמר האזרחי ובזמן שצפירת אזעקה הייתה נשמעת והשמיעו ברדיו את סיסמתו, יצא לרחובות עם קסדה מדים ואלה לשמור שהתושבים ישמעו להוראות ויכבו אורות כדי שת"א תהיה באפלה. הסיסמא שלו היתה "איש אמונים".
סבתא נועה תעודת זהות
נולדתי בתל אביב וכשהייתי בת 3 נולד אחי חנן.עברנו לגור במרכז העיר ליד שכונת  הצריפים נורדיה שברבות הימים הפכה לדיזנגוף סנטר.בתקופת המלחמה זכורה לי תמונה שבאישון לילה מוציאים אותי הורי ואנחנו רצים להתחבא במקלט בבנין ציבורי בגלל האזעקות הרבות. לילה אחד החליטו הורי לא לעבור למקלט הציבורי דווקא באותו לילה נפלה פצצה במרווח שבין ביתנו לבית השכנים. למזלנו איש לא נפגע. החיים בתל אביב באותם ימים היו מאד צנועים. ילדותינו היתה מאושרת. לא חשנו בחסך כלכלי למרות תקופת הצנע וחלוקת מזון בתלושים.
 
זכורות לי שתי תמונות ילדות מאד משמעותיות לתקופה זו. האחת חלוקת תעודות זהות ע"י פקידי הממשלה שישבו ברחוב . והלילה שבו הוכרז על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל שכל התושבים יצאו לרחובות ורקדו במעגלים משמחה. משחקי הילדות היו קלאס, מחבואים ,חמש אבנים ומשחקי קופסה. שיחקנו שעות רבות בגן הציבורי שליד ביתנו עד שהצטרפתי לתנועת הצופים ואז השתנו חיי ללא הכר. במסגרת הצבא למדה סבתא נועה בבי"ס לאחיות. חיי המשפחה בתקופה זו בארץ לא הייתה טלוויזיה וחיי המשפחה היו מאד קרובים.בילינו הרבה עם ההורים סביב  שולחן האוכל בארוחות משפחתיות, משחקים משותפים וגם עבודות יצירה. אני רקמתי עם אמי מפות שולחן משותפות ששמורות בביתי עד היום. טיילנו הרבה בשבתות לאורך הירקון ונסענו לביקורים לקרובי משפחה ששרדו את השואה והספיקו לעלות לישראל.
 
סבא איציק תעודת זהות 
נולד בתל אביב להורים יוצאי פולין ורוסיה שהגיעו לארץ לפני מלחמת העולם השנייה. גדל בתל אביב, בן בכור אחריו עוד שני אחים צעירים. אמו ציפורה הייתה עקרת בית ולאבא מאיר הייתה נגריה בדרום תל אביב. איציק, שרת בחיל השריון כקצין ולחם במבצע סיני. לימים הכיר את סבתא נועה שהייתה אז חיילת בחיל הרפואה ושרתה כתלמידה בבי"ח  לאחיות בתל השומר. החתונה איציק ונועה צעירים יפים ומבטיחים נפגשים בקבוצה של צעירים היוצאים לחזות במצעד צהל בירושלים ביום העצמאות והופכים לזוג. לאחר כחצי שנה מחליטים להינשא ולבנות בית בישראל. הם מביאים לעולם את גיא וגלית ואז מקבלים פניה ממשרד הביטחון לצאת לאתיופיה להקים דויזיה צבאית בגבול סומליה. הם אורזים את ביתם ויוצאים למשימה. באתיופיה נולדה גילי ביתם הצעירה. בשלב מסוים לאחר שנתיים מתקבלת מהוראה של משרד הביטחון לקפל הכל ולחזור לארץ הסיבה…משטרו של היילה סלאסי המושל האגדי מתערער. חוזרים ארצה ..עם שלושה ילדים.
 אבא גיא תעודת זהות
נולד  בפתח תקוה ,אח"כ  מעבר קצר לאשדוד ואת ילדותו לאורך השנים ברמת השרון. תמיד נמשך לנושא מחשבים, סיים מגמת אלקטרוניקה בתכון ואת שירותו הצבאי העביר במוצב החרמון. בילדותו היה חבר בתנועת מחנות העולים וכתחביב בנה מטוסים, צילם והתאמן בקרב מגע. לאחר השרות הצבאי יצא לטיול במזרח לשנה ועם שובו סיים למודי הנדסת תעשיה וניהול. בתקופת לימודיו באוניברסיטה פתח בי"ס ללימודי מתמטיקה לילדים כאשר שיטת הלמוד הייתה של קבוצות  גיל הטרוגניות . בי"ס למדא פעיל עד היום. הצטרף לענף הייטק בשנת 1993 ומאז רכש תואר שני במנהל עסקים. כיום עובד בהייטק כסמנכ"ל תפעול בחברת "liveu".
אמא תמר- תעודת זהות נולדה בתל אביב וגדלה בשכונת "מעוז אביב". הייתה פעילה בתנועת הצופים, הייתה מדריכה ומזכירת השבט.התגייסה לנחל  והשתתפה בהקמת הקבוץ הצעיר "רתמים", ברמת הנגב. עבדה בפלחה והייתה מזכירה טכנית של הקבוץ. לאחר סיום שירותה הצבאי חזרה לתל אביב סיימה למודי תואר ראשון במזרחנות ופילוסופיה .ותואר שני במנהל החינוך. הוריה של תמר, סבא משה בילו ז"ל יליד ירושלים ודור עשירי בארץ.  סבתא שרה  תבדל"א לבית פרידוולד ואחותה של תמר עינת, דודה של עומרי.
 
אבא גיא ואמא תמר מתחתנים
אבא ואמא נפגשים בתל אביב לאחר שסיימו את טיול הצעירים שלאחר הצבא למזרח את לימודיהם באוניברסיטה ולאחר תקופה קצרה מתחתנים ובונים ביחד בית בישראל. הם גרים בתחילה בתל אביב, עוברים לכפר יונה ומשם מגיעים לתל מונד. מביאים לעולם 4 בנים מקסימים שעומרי הוא בן הזקונים.
 
האחים לבית שמיר
בקיץ 1996 נולד עידו הבן הבכור .אחריו בחורף  1998 נולד רועי. קיץ 2002 הצטרף לחבורה עמית. ובחורף 2004 הצטרף עומרי. חבורה שמחה ועליזה . לאחרונה עידו התגייס לחיל הים . רועי בכיתה י"א. עמית בחטיבה והמשותף לכולם אהבתם לכדורסל.
 
גידי תעודת זהות
לפני 26 שנה פגשה סבתא  את גידי והוא הצטרף לחוג המשפחה. גידי היה שנים רבות נהג משאית  והוביל ציוד כבד. כיום הוא נהג הסעות לתלמידים.
הארוחות המשפחתיות
מדי יום שישי בערב אנחנו נפגשים כל המשפחה אצל סבתא נועה לארוחת ערב חגיגית. שתי הדודות שלי וכל הבני דודים. אני אוהב את המפגשים כי אני אוהב לדבר עם גידי לשחק עם הבני דודים  ולאכול עם כולם.
 
משוב
סבתא: "ההנאה צרופה של מפגשים מאד מאתגרים עם עומרי שהוא ילד מאד משפחתי. אהבתי את הסקרנות  שלו להכיר את ההיסטוריה המשפחתית. ואת התמיכה המאוד אמתית שלו לחסרים שלי בשימושי המחשב.  הצלחתי ללמוד ממנו הרבה בישומי המחשב."
עומרי: "מאוד נהניתי ללמוד על המשפחה היה כיף כל שבוע ביום שישי להיפגש פעמיים עם סבתא חבל שזה נגמר למדתי עוד קצת דברים על המחשב  אני חושב שזה חיזק את הקשר בינינו ואני ממליץ מאוד על הפרויקט."
תשע"ה

מילון

הצלב האדום
ארגון הומינטרי בינלאומי

ציטוטים

”שמירת המורשת המשפחתית“

”אוהבת לספר לנכדי ספורים מעברי ולצרף לספורים אלבומי תמונות“