מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הילדות באגאדיר

סבא וסבתא רבתא שלי
סבא וסבתא רבתא שלי
סבתא אסתר טנצר (מויאל) על אגאדיר שבמרוקו

שמי הוא אסתר טנצר, קראו לי בשם זה על שם סבתא של אבא שלי. נולדתי באגדיר שבמרוקו.

אני ומשפחתי גרנו בבית פרטי (בית גדול). היינו 11 נפשות, 9 אחים, גרנו ברווחה מאוד גדולה. גרנו בשכונה של יהודים והיה ליד הבית שלנו בית כנסת. אבא שלי היה מורה לעברית בבית ספר יהודי שלמדו בו רק יהודים (אליאנס), ואימא שלי הייתה עקרת בית. לאימא שלי קראו מרים ולאבא שלי קראו דוד מויאל. שמות האחים שלי הם: רבקה, אסתר (אני), שולמית, רחל, דבורה, עליזה, מאיר, עופרה, סילביה ומוטי.

אבא שלי היה מנהיג מטבעו: הוא היה מנהיג של הקהילה היהודית. הוא היה מאוד פעיל בסוכנות היהודית ועזר להמון יהודים מהקהילה לעלות לארץ. הוא היה רב של בית כנסת והיה גם מוהל ושוחט. אימא שלי הייתה אישה מאוד מאוד חכמה עם המון חכמת חיים. היא גידלה את הילדים בבית ותמכה בבעלה, והיא זאת שהתעקשה לעלות לארץ.

בבית שלנו במרוקו היו לנו מבשלות ואכלנו רק שחיטה כשרה. היה שוק שבו היינו קונים את המצרכים והייתה מכולת ובה היינו קונים: סוכר, תה, חומוס, קפה. לא היה חסר לנו כלום. גרנו בשכונה יהודית שהיו בה רק יהודים. מקומות המפגש של היהודים היו בעיקר בבתי כנסת, בחתונות, בשמחות, בבריתות. הכל היה בגדול, על הכל היו עושים מסיבות.

החברים שלי היו השכנים שלי, בני דודים שלי ואחים שלי. בשעות הפנאי שלנו היינו משחקים בחבל, בכדור, שיחקנו מחבואים. בחגים למשל היה נהוג שהיו קונים לילדות סירים קטנים והן היו כאילו מבשלות לחג כמו הגדולים. לבית הספר שלי קראו "אליאנס". זה היה בית ספר של יהודים, שם למדנו עד כיתה ח. המקצועות שלמדתי הם: ערבית, צרפתית, עברית, התעמלות, מלאכה, חברה, היסטוריה, כלכלת בית ותנ"ך. אני אהבתי עברית, תנ"ך וחשבון, לא אהבתי היסטוריה. המשמעת של התלמידים עם המורים הייתה מאוד מאוד חזקה, היה דיסטנס מאוד גדול בין המורים לתלמידים. הייתה לי מורה שמאוד אהבתי, קראו לה "מאדם לוי" והיא לימדה אותי כלכלת בית. מי שהיה מתחצף העונשים היו לעמוד בפינה, לצאת מהכיתה, להביא את ההורים לבית ספר לשיחה. אבל כמעט ולא היו עונשים, ואם היה עונש אז כל הכיתה הייתה נענשת. היינו עושים בבית ספר  מסיבות. למשל בפורים היינו מתחפשים ובחנוכה היינו עושים מסיבת חנוכה, והיו הצגות שהילדים היו משתתפים בהן. המאכל האהוב עליי היה הודו שלם ממולא בפירות יבשים ואורז שאמא שלי הייתה מכינה בחגים.

העלייה לארץ

בשנת 1962 עלינו לארץ כל המשפחה ובארץ המצב הכספי שלנו היה הרבה פחות טוב, היו לנו קשיים כספיים. גרנו בדירת שניים וחצי חדרים והיינו 11 נפשות. השפה העברית לא הייתה לנו חדשה, דיברנו קצת עברית בבית ואבא שלי ידע עברית מצוין.

את בעלי (צביקה טנצר) הכרתי במסיבה של חברים משותפים ולאחר שהתחתנו נולדו לנו ארבעה ילדים: לבתי הבכורה קוראים מיכל שהתחתנה עם עידו ויש להם שלוש בנות: יהלי, שירה ועדי. בני השני – תומר, לבתי השלישית קוראים שרון שהתחתנה עם עידן ולה נולדו ארבעה בנים: גיא, אוהד, גיל ואלון. ויש בתי הקטנה שקוראים לה לירון.

מפה שמתארת את אזור הולדתה של סבתי 

הזוית האישית

הנכדה יהלי: בזכות העבודה למדתי והכרתי את סבתא שלי יותר טוב. נהניתי לשבת איתה ולשמוע את הסיפורים שלה ואת החוויות שלה מילדותה.

מילון

מדאם
גברת

אגאדיר
עיר בדרום-מערב מרוקו לחופי האוקיינוס האטלנטי. בעיר חיים למעלה מ-600 אלף תושבים. היא ידועה במיוחד באקלים החם שלה, המושך תיירים צפון-אירופאים במהלך החורף. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”המאכל האהוב עליי היה הודו שלם ממולא בפירות יבשים ואורז שאמא שלי הייתה מכינה בחגים.“