מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הקרבה למען המדינה

סבתא מטי ואני בבת מצווה שלי
סבתא ודוד דוד בחתונת אחותה
סיפור משפחתי ומיוחד למדינה שבדרך

גדלתי בקרב משפחה ציונית ומיוחדת ביותר. אשר תרמה בהקרבה לא קטנה ולא פשוטה להקמת המדינה. כל אחד מהמבוגרים של המשפחה נטל חלק בעשייה ובתרומה זו.

משפחתי מנתה 6 נפשות: סבא סבתא אהובים ומיוחדים ובנם דוד פלומבו (דודי) אשר גידל אותי ואת אחותי הגדולה שרה כאב לכל דבר. אמי סטלה השקיע בנו רבות. גדלו בבית אהוב חם ומסור מאוד אשר השקיע ללא הרף בחינוך, תרבות, ערכים, מורשת ואהבת המולדת.

סבא משה וסבתא ליזה
דוד דוד פלומבו

בילדותי ביתנו היה במרכז העיר ירושלים בשכונת בחלת שבעה שהיה זה אזור מאוכלס. נטלנו הסיכון להימצאות סליק של נשק בביתנו במגמה שיהיה נשק זמין ללוחמי הגנה לשעת הצורך.

היה זה מתקופת הבריטים דודי (הפסל דוד פלומבו) זה אשר גידל אותי היה חבר בארגון ההגנה. השכנים ידעו על הימצאות הסליק בביתנו והיו עמנו בשיתוף פעולה מלא בהודעה מהירה בראותם את החיילים הבריטים מתקרבים אלינו.

הנשק הוחבא במקומות שונים בביתנו, בין היתר בדופן כפולה של אחד מארונות הבגדים, וברהיטים אחרים בעלי דופן כפולה שהוכנו במיוחד להחבאת הנשק. כמו כן הוטמן נשק גם בקירות הבית אשר עוביים הגיע ל- 70 ס"מ, הסליק הוסתר מאחורי צמח הקיסוס שידוע כצמח מטפס  אשר כיסה את הסליק בשלמות. וכן ברהיטים אחרים בעלי דופן כפולה. בכל החיפושים שהיו בביתנו והיו לא מעט, למזלנו לא נמצא הנשק. באם היה נמצא הנשק היו הורגים את אמי ואת דודי היו תולים.

הסליק מאחורי צמח הקיסוס בשמאל התמונה

לדוגמה כמה מקרים אשר נחרטו בזיכרוני מתקופה זו:

מקרה ראשון: "הכביסה המדומה"

בראות הנוער השכונתי את החיילים הבריטים מתקרבים לביתנו היו מיד צועקים לעברינו "פלומבו פלומבו הם באים" אמי בזריזותה ובתושייתה ידעה כיצד לפעול במהירות ולהעלים את הנשק בצורה הטובה ביותר. בזמן קצר שעמד לרשותה, זכורני שהיא החביאה את שני האקדחים שהיו זמינים לידה ואז היא שלפה את האקדחים ושמה אותם בחזייה. בהיותה אישה מלאה לא ניתן היה להבחין שהיא נושאת עליה אקדח בכל צד. היא גם תפרה מראש סינר עם כיסים גדולים אשר מלאה אותם בכדורים. מארון הבגדים שלפה אמי סדינים נקיים, הרטיבה אותם סחטה אותם ויצאה לחצר הגדולה שהייתה מאחורי הבית לתלות אותם. בחצר היו שני בורות מים אחד היה מלא במים והשני ריק. אמי פתחה את מכסה הברזל של בור המים הריק, זרקה לתוכו את הנשק והכדורים שעליה והחלה לתלות את הסדינים הרטובים "זאת הייתה הכביסה המדומה" באותו רגע הגיעו החיילים הבריטים וראו שהיא לתומה תולה כביסה, לא הייתה עדות להימצאות הנשק וכך חייה וחיינו נצלו…

כעבור כמה ימים הורד לבור שאליו נזרק הנשק נער רזה מאוד, כבן- 14 אשר נכרך סביב מותניו חבל ותפקידו היה לאתר ולאסוף את הנשק מתוך הבור. לאחר איסוף הנשק הוא הועלה חזרה.

מקרה שני: "הברחת נשק בסיכון הילדים"

ושוב בהתרעה קצרה שהגיעה אלינו, אמי אספה את הנשק הזמין הקרוב אלינו היא הניחה אקדח בכל צד של חזייה וכן מלאה כיסים בכדורים לקחה כיסא והתיישבה באמצע החדר כאשר אני ואחותי יושבות על ברכיה והיא חובקת אותנו. ובקשה בספרדית שנשתוק ולא נדבר!

ארבעה חיילים בריטים נכנסו לחדר בו ישבנו, חיפשו בכל פינה הסתובבו סביבנו הפכו את כל תחולת החדר ואנו הסתכלנו עליהם בתמימות. הם לא ציפו שאמי נושאת עליה נשק כה רב! היא ידעה לשדר מבט תמים, כך שהיא לא עוררה חשד כל שהו וכך ניצלנו פעם נוספת מחיפוש הנשק.

מימין לשמאל: שרה אחותי, אימי סטלה ואני

 מקרה נוסף: "הצלת הנשק בגיגית כביסה"

בתחילת דברינו הזכרנו שהנשק הוחבא במקומות שונים בין היתר היה לנו כיסא מסיבי שלמעשה היה זה שרפרף גדול מאו עם דפנות כפולות שהיה מלא בנשק. תוך התראה קצרה שקיבלנו על בואם של החיילים הבריטים לחיפוש לקחה סבתי את השרפרף שמה אותו באמצע החצר ועליו גיגית נחושת גדולה מאוד מלאה אותם במים ובכל בגד הבא ליד והחלה כאילו לכבס. הבריטים חיפשו בכל הבית ולא מצאו דבר ובנוסף לא ציפו שסבתי מכבס כביסה על מאגר נשק. כך ניצלנו פעם נוספת.

שרטוט של השרפרף שבתוכו הוחבא הנשק

אלה חוויות בודדות שחוויתי בילדותי במשפחה שלקחה על עצמה סיכון לא קטן למען המלחמה למדינה שבדרך על אף כל הקשיים שבחסר ובצנע שחוו תושבי ירושלים במלחמת השחרור ולאחריה!

רבים עוד הסיפורים בחוויות שונות בנושאים רבים ואילה הדברים שחוויתי בסדנה לאורך שנים של נתינה עשיה והקדשה למדינה וכך  במורשת זו ממשיכה אני להעניק ערכי מולדת וציונות לדורות ההמשך שלי.

סיפורים נוספים אשמח לבוא ולספר…

מטי פרידמן בר- שלום (לבית פלומבו)

הזוית האישית

חן אסתר: סבתא היא אישה מיוחדת במינה. קשה מאוד להכניס לכמה שורות את החוויה שלי עם אישה שהיא עולם ומלואו… היא סבתא נהדרת אשיה מהממת שלא נדבר עד כמה היא חברה מושלמת! היא חכמה, עניינית ומצחיקה והסיפורים שלה זה חוויה. היא אישה מקסימה והחברה הכי טובה שיש שאיתה אוהבת לקשקש. היא מארחת בשמחה ועל לבה הרחב שמפיץ אהבה, על האוכל הטעים שלכולם היא מכינה ואותי מפנקת בלא מובן המילה. בקיצור החוויה שהייתה לי ממך היא זיכרון שאשמור לאורך שנים כי סבתא כמוך באה רק פעם ב- 1,000,000 שנים אני אוהבת אותך הכי בעולם!!

ממליצה בחום לעוד סבים, סבתות, נכדים ונינים שיצטרפו לחוויה של פעם בחיים!

מילון

"סליק"
"סְלִיק" הוא כינוי למחבוא מחתרתי לנשק ולמסמכים סודיים. המלה נכנסה לשימוש נרחב בתקופת טרום הקמת המדינה, בעת שלטון המנדט הבריטי, אז בנה ארגון "ההגנה" סליקים בכל רחבי הארץ כדי לספק נשק להגנת נקודות היישוב השונות.

ציטוטים

”במורשת זו ממשיכה אני להעניק ערכי מולדת וציונות לדורות ההמשך שלי.“