מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הצליחו להעביר אותנו בחשיכה בדרך לא דרך.

אני וסבתא
מאלבום התמונות של סבתא
הטיסה הייתה מאוד קשה מכיוון שפחדנו שירדפו אותנו ויחזירו אותנו חזרה

ספור העלייה לארץ ישראל עליתי מעירק לארץ ישראל בשנת 1952 יחד עם הורי.
העלייה לארץ הייתה במטוס. הטיסה הייתה מאוד קשה מכיוון שפחדנו שירדפו אותנו ויחזירו אותנו חזרה
בגלל שזו הייתה עליה לא חוקית. הצליחו להעביר אותנו בחשיכה בדרך לא דרך. הייתי בת שלוש כשעליתי ארצה.
אחי הבוגרים , חמישה אנשים עלו לארץ בשנת 1948 והיו די צעירים אז, בערך, בסביבות גיל העשרה.
הם עלו לארץ, מטעם עלית הנוער. עליית הנוער הייתה תנועת נוער שבעיקר העלתה צעירים לקיבוצים ארץ היו בראשית תקומתם.
אחותי עליזה ז"ל עלתה לכפר הנוער,כפר חיים שנמצא בשרון. אני זוכרת שמאוד אהבתי לבקר אצלה בכפר,
ליהנות מהנוף של הדיר, מחדר האוכל ולרקוד הורה בימי שישי.
את הורי יחד איתי העבירו למקום השוכן למרגלות הכרמל הנקרא שער העלייה. שער העלייה היה מקום
בו נקלטו כל העולים שעלו ארצה. המקום היה מלא בצריפים ואוהלים, החיים היו קשים כי בחורף היה קר
והגשם דלף פנימה אל תוך האוהל. בקיץ היה חם לוהט. האוכל היה מוקצב לפי תלושים
וכמות האנשים במשפחה. תמונות גרנו במצקה כזו כמעט 3 שנים. העבירו אותנו לאחר זמן רב
למגדל העמק ושמחנו שסוף סוף אנו גרים בבית שיש בוא פרטיות, קורת גג חמה ונעימה.
הורי מעולם לא התלוננו כי סוף סוף אחרי מאמץ גדול הגענו לארץ ישראל! עם אהבה גדולה לארץ היפה.
כאן גם נולד אחד מאחיי ששמו הרצל כשם חוזה מדינת ישראל.
לאחר תקופה ממושכת בארץ אחיי חזרו אלינו הביתה והפכנו להיות שוב משפחה חמה ומלוכדת

מילון

גבינת סביון
גבינה אשר לא קיימת כיום!!!

ציטוטים

”סבתא נסתה להקנות לי סבלנות !“

”הורי מעולם לא התלוננו כי סוף סוף אחרי מאמץ גדול הגענו לארץ ישראל! “

”כאן גם נולד אחד מאחיי ששמו הרצל כשם חוזה מדינת ישראל.“