מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הפתיליה

דבורה בן צבי מספרת זכרונות ילדות

אבי אלקנה הגיע לארץ בשנות העשרים מרוסיה, יחד עם אחיו . אמי הניה, לעומת זאת, הגיעה לארץ מפולין כתיירת. היא תכננה להישאר בארץ וחבריה אמרו לה להוריד את סמל התיירות שהיתה לה, על מנת שהאנגלים לא יתפסו אותה וישלחו אותה חזרה לפולין.
 
אני נולדתי בחיפה ומשפחתי גרה ברחוב השומר 26. אנחנו חמישה ילדים במשפחה ושמות האחים שלי הם: שלמה, יעקב, ישראל ויצחק. בזמן מלחמת השחרור בחיפה, עברנו לגור במקלט שהיה אז באיזור של רחוב ביאליק. אמי עבדה שם. היא מסרה אותי למשפחה אחרת עד לסיום המלחמה.
 
בשנות החמישים היתה שנה בה ירדה שלג באיזורים רבים בארץ. הייתי בת שש והלכתי עם אחי לבית הספר, שנקרא עממי א'. ירדנו במדרגות והחלקתי. כמובן, הגענו לבית הספר באיחור ורטובים מאוד, אז המורה שלחה אותנו חזרה הביתה. כשהגעתי הביתה, רטובה כולי, אמי הדליקה את הפתיליה. אז לא היה חימום בגז, והתחממתי ליד הפתיליה.
 
היו לנו משחקי הילדות שונים, כמו תופסת, מחבואים, חמש אבנים ו"עמודו". בנוגע לאוכל, המאכל האהוב בבית היה קרפיון שנהגו לאוכלו בפסח.
 
גם אני גדלתי והקמתי משפחה. התחתנתי ונולדו לי שלושה בנים דרור, עמיר ושי. יש לי נכדים בשם מתן, אלה יותם, אייל, גלעד וגיא. 

 

מילון

פתיליה
בישראל של תקופת היישוב ובשנותיה הראשונות של המדינה נמצאו פתיליות בכל בית, בחלק מהבתים יותר מפתילייה אחת, והן שימשו לכל צורכי הבישול

ציטוטים

”אמי הדליקה את הפתיליה והתחממתי לידה“