מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הפרימוס של סבתא

אני וסבתא
סבתי בת 9 עם משפחתה.מחזיקה את אחותה
בימי קום המדינה

שמי גילה אלמוג, נולדתי באירן בשכונת קרמנשה. עליתי לארץ שהייתי בת שנה עם הורי ואחותי הגדולה צילה.

הסיפור שאני עומדת לספר עליו הוא סיפור על התנאים בהם גדלתי במעברת כברי.

גרנו שם בצריף שהיה מרחב אחד, זאת אומרת שהיה בו חדר אחד שבו עשינו הכל. בישלנו, אכלנו, התקלחנו וגם ישנו. בצריף הזה גרנו אני, אמא ואבא שלי ואחותי הגדולה. הייתי בערך בת חמש. היינו ישנים על מיטות שקיבלנו מהסוכנות. אלה היו מיטות פשוטות עשויות מברזל עם מזרנים דקים.

אני זוכרת שאמא שלי הייתה מבשלת בפינה של הצריף. הייתה שם סוג של הגבהה עליה היה עומד הפרימוס ועל הפרימוס הזה היו מבשלים. פרימוס זה מין גזיה, ששמים בה נפט ואז מדליקים את הפתילייה של הפרימוס ומבשלים. יכולנו לבשל רק סיר אחד בכל פעם על הפרימוס. בשביל לבשל ארוחת צהריים הינו צריכים להתחיל לבשל בסביבות שמונה בבוקר.

כמו כן  לא היה דוד שמחמם את המים למקלחת. היינו צריכים לקחת גיגית גדולה ולחמם בה מים על הפרימוס. בתוך הגיגית היינו מתקלחים. אנחנו לא היינו מתקלחות לבד, אמא שלנו קילחה אותנו. היינו יושבות והיא היתה שופכת עלינו מים חמימים שהיא חיממה על הפרימוס. כיום לא משתמשים יותר בפרימוס. היום מבשלים על כיריים שעובדות על גז או חשמל. הפרימוס עבד על בסיס נפט. את הנפט מכר איש שהלך ברחוב והוא היה מצלצל בפעמון והינו יוצאים כדי לקנות ממנו נפט.

הנפט שימש אותנו גם לעששית. העששית סיפקה לנו אור. הינו הולכים לישון מאוד מוקדם כי העששית הספיקה להאיר רק קצת את החדר וזה לא היה מספיק אור לקרוא. לא היתה טלויזיה והרדיו פעל רק בשעות מאוחרות יותר. בזמן הזה המדינה היתה בערך בת תשע.

אני זוכרת שהיה גם חלבן שבא כל יום והביא לנו חלב בבקבוקים ואנחנו נתנו לו את הבקבוקים הריקים, שהוא הביא לנו יום לפני. לא היה לנו הרבה אוכל ובבוקר אכלנו ביצה או חצי ביצה.

הזוית האישית

סבתא גילה אלמוג מספרת לאורי על החיים במעברה לאחר עלייתם לארץ.

מילון

פרימוס
סוג של גזיה מתקופת קום המדינה.

סוכנות
הסוכנות היהודית היתה ארגון יהודי כלל עולמי שמרכזו בישראל. החל מקום המדינה, תפקידיה העיקריים של הסוכנות היהודית מתרכזים בתחומי העזרה לעולים החדשים וקליטתם.

מַעְבָּרָה
או בשם הרשמי "יישוב קליטה", הייתה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50

חלבן
בן אדם שמוכר חלב.

ציטוטים

”איזהו עשיר? השמח בחלקו “