מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הפצצת תל אביב על ידי המצרים במלחמת השחרור

בגיל 60 מצאתי את הפצוע ממלחמת השחרור 1948 חיים פלק

הפצצת תל אביב על ידי המצרים במלחמת השחרור

תל אביב במלחמת העצמאות

נער צעיר כבן 16 נפצע מרסיס ליד ביתנו בתאריך  9/6/1948, בעקבות הפצצת תל אביב על ידי המצרים. השכונה שגרנו בה נראתה לטייסים המצרים כמטרה: בית הספר תל נורדאו ומעונות עובדים נראו מלמעלה כמחנות צבא.

היה זה בתחילת החופש הגדול הילדים שחקו במגרשים ובחצרות הבתים. אני הייתי בבית שברחוב מפו 15, כאשר איש משמר אזרחי קרא לכולם לרדת לאזור המחסה שנמצא בדרך כלל אצל אחד השכנים שבקומה התחתונה. ישבנו בפרוזדור מחכים לאות הרגעה.

לפתע שמעתי גניחות מגיעות מלמטה, רצתי לראות מה קרה? לחרדתי ראיתי בחור צעיר שוכב ליד קיר המגן של הבניין שרגלו מדממת. רצתי לדירה בה ישבנו ולקחתי מגבת, הרטבתי אותה ורצתי חזרה למטה לפצוע. הייתי ילדה בת 12 כמו ילדי הכיתה של נכדתי ולא ידעתי איך לנהוג.

רציתי לשים את המגבת על רגלו , אך הוא אמר לי שאסור – "זה לא סטרילי", אך אני יכולה להניח אותה על מצחו. ישבתי לידו עד שנשמע קול ההרגעה. צעקתי לשכנים בבית ממול ששם היה טלפון שיזמנו אמבולנס. הבחור נלקח לבית החולים הדסה שברחוב בלפור.

למחרת חיפשו הורי בעיתונים שהיו צינור התקשורת העיקרי חוץ מהרדיו. הורי החלו לחפש מהם הפצועים ומי ההרוגים. רק בחור אחד נראה לנו מתאים לגיל הפצוע ונמצא שהועבר להדסה. הורי הלכו לחפש אותו בבית החולים בלי שמץ של ידיעה מי הוא, אך הוא היחידי שהתאים לפי גילו ותיאורו. הגענו אליו , הוא שכב לבדו ונראה מדוכדך .

%d7%a9%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%aa2-1

מאז אותו יום שמתי את הסקטים (בעל 4 גלגלים) ונוסעת לבקר את הפצוע שבינתיים ידעתי את שמו חיים פלק. חשבתי לתומי שהוא חיים כיוון שלבש מכנסי חקי. השתדלתי לפנק אותו וקניתי לו מילקשייק ב"ויטמן",הידוע שברח אלנבי. כך עברו חודשיים .

הלימודים התחילו וכשבאתי שוב לבקרו הוא לא היה בחדרו. אף אחד לא רצה לאמר לי לאן הועבר, כי לא מדברים עם ילדה בת 12 לא האחיות ולא הרופאים. המלחמה נמשכה וגם אחי נפצע ושכב בתל השומר. נסעתי עם אמא לבקרו והוא סיפר לי שגם חיים שוכב לא רחוק ממנו במחלקה האורטופדית. המשכתי לבקר את שניהם.

חיים סיפר לי שהוא מהיישוב ברייה שבגליל והוא בא לתל אביב לחפש בנות, בבית צעירות מזרחי שתבואנה אל הגליל וכך נקלע למצב ביש הזה.

מלחמת השחרור נגמרה, הקשר שלי עם חיים נותק.

כבר הייתי נשואה וגרתי בחיפה. יום אחד שמעתי תכנית ברדיו שהגישה ראומה אלדר הקריינית על העלייה לברייה . מיד התקשרתי לתחנת הרדיו קול ישראל שתעזור לי ליצור קשר עם חיים.

כעבור מספר ימים התקשרה אלי ראומה , שאלתי אותה אם היא יודעת איפה חיים פלק. היא אמרה לי שמזמן לא היה להם קשר אך היא יודעת שלבסוף,  קטעו לחיים את רגלו, ועד כמה שידוע לה הוא ד"ר למתמטיקה והוא מלמד באוניברסיטת תל אביב.

אז התחלתי במסע חיפושים נוסף. אני הייתי לפחות בגיל 60 ונדמה היה לי כל השנים שחיים מבוגר ממני בעשר שנים ולכן היה לי חשוב להיפגש איתו פעם נוספת. חיפושים אלו לא צלחו. כעבור זמן מה, קיבלתי שיחת טלפון מ"קול ישראל", שכנראה הצליחו לאתר את חיים. שכן של חיים שמע את התכנית ברדיו והתקשר אלי וסיפר לי את שכל כך רציתי לשמוע.

הוא בטוח שאנחנו מדברים על אותו חיים, כיוון שספרתי ברדיו שהייתה לחיים דודה אופה. הוא אמר לי שעכשיו הם בקנדה וחוזרים בקרוב לארץ. הוא הבטיח למסור לו שאני מחפשת אותו. כעבור שבוע ימים קיבלתי טלפון מחיים ושנינו התרגשנו מאד.

כיוון שהוא לימד באוניברסיטת חיפה קרוב למקום מגורינו הוא הגיע לביתנו. אינני יכולה להביע במילים כמה התרגשנו כולנו. ישבנו בסלון חיים, בעלי ואני ושמענו את סיפורו. הסיפור  אותו לא סיפר לי בבית החולים.

סיפורו של חיים פלק

משפחתו של חיים הגיע לארץ ישראל מגרמניה  בשנת 1935 כשהוא היה בן חמש. אביו היה עורך דין,  אבל הבריטים לא נתנו לו רישיון לעסוק במקצועו בארץ. אחרי תקופה בה לא הצליח להסתדר חזר האב לבדו לגרמניה לראות איך אפשר למצוא מוצא מהמצב.

חיים ואמו נשארו בארץ. האם ניסתה להתפרנס ע"י אחזקת פנסיון קטן ברחוב יונה הנביא בתל אביב. העניינים היו יגעים והם נאלצו לחזור אל אביו לגרמניה. בשנת 1939 המצב בגרמניה החמיר. ההורים של חיים לקחו אותו וצירפו אותו  לקבוצת עלייה. הצמידו אותו למדריך עם קבוצה שהייתה מיועדת לעלות ארצה המדריך הסכים לקחת את חיים איתו לישראל. כך ניצל חיים. מאז הוא לא ראה את הוריו והוא  היה רק  ילד בן תשע.

הוא ירד לבד בנמל תל אביב עם 2 מזוודות ולא ידע לאן לפנות. היו איתו כתובות של חברים של הוריו. חיים הטלטל  אצל משפחות שונות, מוסדות, כך עבר ממקום למקום עד שבגר והגיע עם חברי תנועתו לברייה, במסגרת תנועת נוער בני עקיבא.

כאן מגיע חלקי בסיפור המדהים של חיים, כאשר הוא מגיע לתל אביב כדי לצרף ולגייס בנות שהיו בבית צעירות מזרחי, ולהזמין אותן, לעלות ולהצטרף אל הבנים שהיו בברייה בכדי להחזיק באדמות ארץ ישראל.

חיים הקים משפחה לתפארת עם אשתו רחל. גמר את הלימודים והגיע לדרגת פרופסור במקצועו . כל זאת לבד כאשר הרגל החסרה לא הפריעה כלל לחלומותיו.

אנחנו בקשר עד היום.

העשרה

תל אביב במלחמת העצמאות: "במהלך מלחמת העצמאות שימשה תל אביב כעיר הבירה דה פקטו של מדינת ישראל ושל היישוב העברי שקדם לה. ירושלים הייתה נצורה, ומשרדי הממשלה ומפקדות הצבא, כמו גם מוסדות השלטון, קבעו את מקומם בתל אביב. הכרזת העצמאות, ככתוב במגילת העצמאות, הוכרזה "על אדמת המולדת, בעיר תל אביב"

תל נורדאו: "תל נורדאו (נכתב גם תל נורדוי) היא שכונה שנוסדה בשנת תרפ"ו 1926 בתל אביב. וכן בית ספר אשר הוקם בשכונה ברוח התרבות העברית. בית ספר זה שימש בשנים שלפני קום המדינה (תש"ב-תש"ח) לבסיס האימונים של לוחמות ההגנה שלימים נקרא -ח"ן, חיל נשים. בבית ספר זה למדו בעבר דמויות ידועות כמו הרב אורי זוהר,הרב אמנון יצחק ותרצה אתר. הבית ספר שוכן עד היום בלב לבה של שכונת תל נורדאו ברחוב מנדלי מוכר ספרים (שלום יעקב אברמוביץ)."

ביריה, יישוב: "בִּירִיָּה או בִּרְיָה (בערבית بيريّا‎) הוא ישוב חילוני-דתי קהילתי בגליל העליון ליד צפת השייך למועצה אזורית מרום הגליל."

מנחת תכנית הקשר הרב דורי, שרה לאוטמן

תשע"ה

מילון

תל אביב במלחמת העצמאות
במהלך מלחמת העצמאות שימשה תל אביב כעיר הבירה דה פקטו של מדינת ישראל ושל היישוב העברי שקדם לה. ירושלים הייתה נצורה, ומשרדי הממשלה ומפקדות הצבא, כמו גם מוסדות השלטון, קבעו את מקומם בתל אביב. הכרזת העצמאות, ככתוב במגילת העצמאות, הוכרזה "על אדמת המולדת, בעיר תל אביב

תל נורדאו
תל נורדאו (נכתב גם תל נורדוי) היא שכונה שנוסדה בשנת תרפ"ו 1926 בתל אביב. וכן בית ספר אשר הוקם בשכונה ברוח התרבות העברית. בית ספר זה שימש בשנים שלפני קום המדינה (תש"ב-תש"ח) לבסיס האימונים של לוחמות ההגנה שלימים נקרא -ח"ן,חיל נשים. בבית ספר זה למדו בעבר דמויות ידועות כמו הרב אורי זוהר,הרב אמנון יצחק ותרצה אתר. הבית ספר שוכן עד היום בלב לבה של שכונת תל נורדאו ברחוב מנדלי מוכר ספרים (שלום יעקב אברמוביץ).

ביריה
בִּירִיָּה או בִּרְיָה (בערבית ??????‎) הוא ישוב חילוני-דתי קהילתי בגליל העליון ליד צפת השייך למועצה אזורית מרום הגליל.

ציטוטים

”הפצצת תל אביב על ידי המצרים במלחמת השחרור“

”בגיל 60 מצאתי את הפצוע ממלחמת השחרור 1948 חיים פלק“