מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הפינוי של סבתא ענת מקיבוץ אילון

סבתא ואני בגינה של סבא, ליד עץ הקפה
צילום מקצועי בחיפה אצל סבא וסבתא שלי
הפינוי של סבתא ענת מקיבוץ אילון

סבתי נולדה בתאריך 24.12.39 בימי החורף הקשים בקיבוץ אילון. שם סבתי הוא ענת – השם הזה נבחר על ידי חברי קיבוץ אילון. סבתי הייתה מילדי הקיבוץ הראשונים לכן שמה נבחר על ידי החברים ולא רק על ידי ההורים. שם המשפחה המקורי לפני הנישואים היה צלאל.

סבתי גדלה בקיבוץ אילון קיבוץ הנמצא בגליל המערבי על גבול לבנון. קיבוץ אילון עלה על הקרקע בשנת 1938 עדין לא היו לחברי הקיבוץ ילדים ולכן הם נשלחו להתישב באזור שהוא מחוץ לגבול (ונחשב מסוכן). על יד הקיבוץ שקם בין לילה היה מחנה בריטי והאנגלים הם אלה ששמרו, הם פתחו את השערים ליציאה מאילון וסגרו את השערים. קיבוץ אילון היה מוקף באוכלוסיה ערבית, היחסים עם הערבים היו טובים מאד עד מלחמת השיחרור. בסמוך לקיבוץ היה כפר ערבי גדול ומאיים בשם "בסה" והיום יש שם ישוב בשם בצת.

במלחמת העצמאות הוחלט לפנות את הילדים מהקיבוץ. הקיבוץ היה מחוץ לגבולות ישראל ומתוך מחשבה שהמקום לא בטוח הוחלט לפנות את הילדים למען ביטחונם ושיהיה יותר קל להגן על הקיבוץ אם יהיה צורך. הפינוי היה בלילה במשוריינים בגלל הסביבה העוינת. הילדים והאמהות של התינוקות והמטפלות נסעו בשיירה של משוריינים עד נהריה כי את עכו היה מסוכן  לעבור.

בנהריה כל המפונים עברו לאוניה בשם "חנה סנש". סבתי מספרת שאת כולם הורידו לבטן האוניה וזה היה נורא, הים היה סוער והאוניה היטלטלה וכל הילדים הקטנים הקיאו ואז לנו הבוגרים ביותר אישרו לעלות לסיפון. בסוף ההפלגה בשעות הבוקר הגענו לחיפה. בחיפה העבירו אותנו לכרמל לבית ניוטון ובית דגלאס. לאחר הפינוי  נשארנו בעיר חיפה , סדר היום היה קבוע היו לימודים היו פעילויות והכי אהבנו לרוץ ברחובות לאסוף צנוברים וליהנות מהחופש, בחיפה היו הרבה אזעקות שתפסו אותנו ברחובות תמיד ידענו לחזור מיד לבית שלנו.

אחרי הצבא סבתי חזרה לאילון וכעבור שנה הלכה ללמוד גננת במכללת "אורנים". ב"אורנים" פגשה את סבא שלי. בתום הלימודים אחרי החתונה הם עברו לאילון למשך שנתיים ולאחר מכן השתקעו בשריד. בשריד היא הייתה גננת מורה במשך כ-21 שנים. סבתי אהבה את עבודתה עד שהחליטה שהגיע הזמן לפנות את המקום לדור הצעיר.

משפחתה של סבתי

אבא שלי יליד רוסיה עלה לארץ בגיל 4 והתיישבו בחיפה עם כל המשפחה שלו. אמא ילידת פולין עלתה לארץ עם השומר הצעיר בטרם פרוץ הפרעות ביהודים, הייתה בהכשרה בפתח-תקוה משם עלתה להתיישבות באילון. סבא הגיע עם השומר הצעיר לפתח-תקוה ומשם לאילון. כל המשפחה של סבתי נרצחה בשואה.

את סבא שלי היא הכירה באורנים והתחתנו בשנת 1964 יש להם ארבעה ילדים: הגר, עירד שהוא אבא שלי, מיכל ונעמה.

יש לנו מנהגים משפחתיים, בימי שישי אוכלים במשותף כשכל אחד דואג להביא משהו. אנו נוסעים לטיולים משותפים והרבה. בראש השנה נוסעים ביחד לסחנה. נעזרים הרבה אחד בשני.

הזוית האישית

רן כפרי: סבתא ענת מספרת שהאירועים המשמעותיים בחייה היו המעבר עם זאבי לחיות בשריד ופטירתו של סבא ז"ל.

מילון

קמפ
מחנה צבאי של הצבא הבריטי בתקופה שהמנדט הבריטי שלט בישראל.

ציטוטים

”המסר שלמדתי הוא של דבקות במטרה אפילו במחיר יקר. לפעמים הדבר מבטיח עתיד טוב יותר.“