מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הפינוי מהר טוב

גל ורחל
רחל בסביבות גיל 8 וחצי.
הסיפור על ההתמודדות של רחל אוסובסקי עם חווית השכול.

ילדות ונעורים

נולדתי במושבה הר-טוב ב-31 בינואר 1940, לרבקה ומנחם בן-בסט. שניהם עבדו בחקלאות, פיתוח המושבה והגנה מפני הכפרים הערביים שסבבו אותנו.

במלחמת העצמאות, ב-13 בינואר 1948, נפל אחי שמואל בהגנה על המושבה. הוא נקבר כבר באותו ערב בהר הזיתים, לא בנוכחותנו, וזמן מה לאחר מכן הירדנים סללו כביש על אותו בית קברות. במלחמת ששת הימים, ניסינו שוב לאתר את מקום קבורתו, אבל רק לאחר 60 שנה של חיפושים רבים, בעזרת משרד הביטחון, אותר קברו של שמואל, ונערך טקס הקמת מצבה. הטקס היה מרגש מאוד…

בשנת 1948, כשהייתי בת 8, צה"ל נתנו הודעת פינוי לתושבי הר-טוב. פינו אותנו בלילה ברגל ליישוב שנקרא כפר אורייה. באותו פינוי פונו גם ילדים קטנים ותינוקות, ובאותו לילה תינוק אחד פרץ בבכי, וקיבלו פקודה לחנוק אותו ולהשתיק אותו, כדי שלא יתפסו אותנו. אבל בחור צעיר אחד בשם חיו לקח את התינוק והצליח להרגיע אותו. זו הייתה חוויה קשה.

לאחר הפינוי נחשבנו כפליטים כי לא היה לנו לאן להגיע, אז צרפו אותנו למשפחות שהתנדבו לארח אותנו ברחובות. לאחר כמה חודשים, קיבלנו דירה משלנו ביפו, שם למדתי בביה"ס המעורב "נווה צדק" בתל-אביב.

בדרך לבית הספר, הכרתי את יצחק אוסובסקי.

לאחר סיום ביה"ס היסודי עברתי ללמוד בתיכון "אורט", השתתפתי בתנועת הנוער "השומר הצעיר" והתגייסתי לצבא לנח"ל בקיבוץ נחשון.

שירות בצבא

הגענו לקיבוץ נחשון כגרעין של "השומר הצעיר". היינו בקיבוץ תקופה ארוכה, עד שהגענו לטירונות. זו הייתה חוויה מאוד חברתית, ממש היינו כל הגרעין יחד. לאחר סיום הטירונות, המשכנו את השירות הצבאי בקיבוץ נחשון.

נישואים ומשפחה

שנתיים אחרי שהשתחררתי לחיים אזרחיים נישאתי ליצחק אוסובסקי, אותו יצחק שפגשתי בדרך לבית הספר. הקמנו משפחה ונולדו לנו שלושה ילדים, ניר, מירב וחגית.

במשך כל התקופה טיילנו הרבה בארץ ובחו"ל ועברנו כמה מלחמות שיצחק נלחם בהן. הוא לקח חלק בשחרור הכותל המערבי (הוא יליד ירושלים העתיקה), נלחם במלחמת הכיפורים במפרץ סואץ, ובין המלחמות היה לנו עסק משפחתי של פחחות רכב. יצחק היה פחח ואני הייתי מזכירה ומנהלת חשבונות במוסך.

העבר הקרוב

בני, ניר, נישא לגלית, נולדו להם שני ילדים, מור וטל, ובשנת 2000 הם עברו לארצות הברית, שם נולדה להם רוני.

מירב נישאה לעופר, ונולדו להם שני ילדים, גיל ורון. לחגית נולדו שני ילדים, גל, שכרגע כותב את הסיפור הזה, וניב. בשנת 2015 חגית חלתה בסרטן שד גרורתי, ונפטרה ב-25.10.2015, בגיל 46. גל וניב כיום גרים איתי, אני מגדלת אותם בהנאה רבה ובאהבה.

אחי יהודה נפטר ב-15.4.2016, גם מסרטן בקיבה, בגיל 93. וגם יצחק נפטר לאחר שנתיים, ב- 27.11.2017, בגיל 77, מאי-ספיקת-לב.

במשך שלוש שנים שכלתי שלושה יקרים מבני משפחתי. אבל, למרות כל הקשיים, החיים ממשיכים. ורק בריאות.

בשנת 2016 גל התקבל לכיתת מחוננים, ועבר לבית ספר גורדון, והשנה ניב עלה לכיתה א', גם בביה"ס גורדון. השנה גם רון התגייס לצבא, וכיום הוא בטירונות בעוק"ץ. גיל תסיים השנה תואר ראשון בהנדסה תעשייה וניהול באוניברסיטת ת"א. מור סיימה כבר תואר שני בקלינאות תקשורת, בארה"ב, והיום היא קלינאית תקשורת. טל סיים תואר שני לפני שנתיים בראיית חשבון. ורוני עדיין בכיתה י"ב.

וזה הסיפור שלי.

הזוית האישית

גל: היה לנו מאוד כיף לעבוד ביחד, לכתוב את הסיפור ולהעלות זכרונות. אנו מאחלים אחד לשני שנזכור את העבר, נחשוב על העתיד, והכי חשוב – שנהיה בריאים.

מילון

הנח"ל
נוער חלוצי לוחם.

הר טוב
הַר-טוּב הייתה מושבה בגבול השפלה והרי ירושלים, צפונית ובסמוך לבית שמש של ימינו, אשר פונתה במלחמת העצמאות בליל ה-16 במאי 1948. ויקיפדיה

ציטוטים

”והכי חשוב, שנהיה בריאים.“