מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הפיגוע הנורא בבית-הספר למלאכה בכפר-חב"ד

הנער אשר מסביר לרב הרצוג על הפיגוע
הרב אשר קדוש שיחי' במקום הפיגוע
לפתע כבה האור, ושנייה אח"כ פילח צרור יריות את שלוות הכפר

הנכדה חיה רפאל מתעדת את סיפורו של הסבא אשר קדוש:

שמי חיה ואני רוצה לספר לכם על סבא שלי: סבא אשר נולד בקזבלנקה שבמרוקו בשנת 1943. הוא עלה ארצה לבדו בגיל 13 ממרוקו במסגרת עליית הנוער. לאחר שהגיע למעון עולים של 'עליית הנוער' בירושלים, הוא נסע ללמוד בבית הספר החקלאי של בית ספר למלאכה בכפר חב"ד יחד עם עולים נוספים. חודשיים וחצי לאחר שנכנס ללמוד בבית הספר, אירע הטבח בבית הספר למלאכה שביצעו חיילי הפדאיון, והרגו חמישה תלמידים ומדריך.

סבי מספר: "פתאום, באמצע תפילת 'שמונה-עשרה' של ערבית, כבה האור. שנייה אחר-כך פילח צרור יריות את שלוות הכפר ואת דומיית התפילה. אחד המחבלים הוריד את מתג החשמל שבארון החשמל מחוץ לדלת. באותה שנייה ממש ירה מחבל נוסף צרור לתוך הכיתה. כל מי שעמד מול הדלת נרצח, חוץ מאחד שרק נפצע. אני עמדתי בפינה הצמודה לדלת ורק בליטה קטנה בקיר הגנה עליי.

עם הישמע הצרור חשתי בגוף כבד שנופל עליי. זה היה המדריך, שמחה זילברשטרום, שעמד הכי קרוב לפתח ונפל מיד מתבוסס בדמו. היה חושך מוחלט ובמקום השתררה אנדרלמוסיה רבה. זעקות שבר וקריאות עזרה. אותי עניין דבר אחד – אחי הצעיר. "מאיר! מאיר!", צעקתי, ולא קיבלתי תגובה. התחלתי לגשש את דרכי אל המקום המשוער שבו התפלל אחי. בדרכי נתקלתי בילדים פצועים, בשולחנות ובכיסאות הפוכים. סוף-סוף הגעתי אליו. "מאיר!" אני שב וקורא, ורק אז שמעתי את תשובתו. מרוב מתח סטרתי לו וצעקתי עליו: "מאה פעמים אני קורא לך, למה אינך עונה?!". "מאה פעמים אני עונה לך!", אומר לי אחי. רק אז הבנתי, כי כתוצאה מהירי שחלף סנטימטרים בודדים מאוזני, נפגעה שמיעתי, ולא הצלחתי לשמוע את אחי עונה לי.

אחר-כך נדלק האור והמחזה שנגלה לעיניים היה פשוט מחריד. המדריך שמחה והתלמידים ניסים עסיס, משה פרץ, שלמה מזרחי ואלברט אדרי – שהתפללו מול הדלת – שכבו מוטלים בתוך שלוליות דם.

אני הייתי הבוגר בקבוצה, והרב גופין הורה לי לצאת עם הילדים הבריאים דרך החלון ולהסתגר בביתן הפנימייה הסמוך. היה חשש כבד שהמחבלים עוד בשטח והם יכולים לשוב ולפגוע. עשיתי כהוראתו וגם נשאנו על כתפינו שני ילדים פצועים, את אברהם אלברט אדרי ואת משה פרץ, שמאוחר יותר נפטרו מפצעיהם. הסתגרנו בתוך ביתן הפנימייה. היינו אחוזי חרדה. חסמנו את הדלת באמצעות מיטות וארונות כדי שאי-אפשר יהיה  לפתוח מבחוץ. הוריתי לכולם לשתוק וכך ישבנו בחושך שעה ארוכה. הילדים היו בפאניקה והפצועים גנחו מכאבים. צריך היה כל הזמן להרגיע אותם ולהשתיק את הפצועים שגנחו. גם כשהגיעו כוחות הביטחון פחדנו לצאת, ורק כששמענו את אחד התלמידים קורא  בשמות שלנו פינינו את הכניסה. "

סבא שירת בצה"ל בחיל השריון, הוא לחם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים תחת פיקודו של אריק שרון, מפקד האוגדה. בהפוגות שבין הקרבות, הוא היה מניח תפילין עם החיילים שלחמו לצדו.

לאחר נישואיו, שימש סבא במשך שנים כמורה בבית ספר חב"ד יפו וב'תלמוד תורה' בכפר חב"ד. מדי שנה הוא היה לוקח את תלמידיו למקום הפיגוע ומשחזר לפניהם את המאורעות.

בשנת תש"מ סבא זכה להיכנס ל"יחידות" אצל הרבי. ב"יחידות" סבי רצה שהרבי ייקח מידיו את ספר ה"תניא" משנת תשט"ז, הספר שקיבלו כל ניצולי הטבח של "יד החמישה". לכן, הוא נכנס עם ה"תניא" בכיס ובהיותו בחדרו של הרבי, סבי הכניס את ידו לכיס, הרבי סימן בידו כשואל 'מה זה?'. סבי שיחי' הוציא מכיסו את התניא והרבי דפדף בדפים והחזיר אליו. סבי שמח, שספר ה"תניא" שלו הגיע מידיו הקדושות של הרבי.

סבי כיום בן 78, שיהיה לו בריאות איתנה ואריכות ימים, אב לארבעה ילדים, 27 נכדים  ותשעה נינים בלי עין הרע. הוא מממשיך להתגורר בכפר חב"ד. הוא הגבאי בבית הכנסת לעולי מרוקו בכפר חב"ד, ומפעיל את שיעורי התורה במקום.

הזוית האישית

חיה: תודה לך סבא! מאחלת לך אריכות ימים ושנים טובות מתוך בריאות ונחת אמיתי מכל יוצאי חלציך.

מילון

ספר ה'תניא'
ספר התניא (נקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים) הוא ספר היסוד של תורת חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של החסידות הכללית. הספר סוקר את נפש האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו לעבודת השם, תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים. הספר הודפס לראשונה בשנת תקנ"ז (1797) בסלאוויטא, על ידי מחברו - אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד.

הטבח בבית ספר למלאכה
הטבח בבית הספר למלאכה היה פיגוע ירי שהתרחש בבית הכנסת שב"בית הספר למלאכה" ביישוב כפר חב"ד, בא' באייר ה'תשט"ז, 8 במאי 1956, והיה היחיד שהתרחש בגבולותיו. בפיגוע נרצחו מדריך וארבעה תלמידים, תלמיד נוסף נפטר מפצעיו, וארבעה נוספים נפצעו קשה, מתוך עשרות פצועים. תמונות של סידורים מוכתמים בדם הופצו וגרמו זעזוע. על שם התלמידים שנרצחו הוקם דפוס בשם "יד החמישה", כתוצאה מכך מוכר הפיגוע גם בשם רצח יד החמישה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”ב"ה. זכיתי להקים משפחה לתפארת, ולרוות נחת יהודי חסידי מילדיי ונכדיי“