מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

איך חגגנו בר מצווה בבית השיטה

עם נכדתי במסגרת התכנית
בצעירותי
ילדותו של סבא בעמק

שמי שרגא, אני גדלתי בקיבוץ בית השיטה. אצלנו בקיבוץ לכל כיתה היה שם שבחרו הילדים בכיתה ב'. השם של הכיתה (קבוצה) נשמר עד היום הזה. אנחנו נקראנו קבוצת "תומר" ועד היום אנחנו ממשיכים לקרוא לקבוצה בשם הזה. כשהגענו לגיל 13 היה נהוג כמו בכל בתי הספר לחגוג בר מצווה. כמובן שזה לא היה חג דתי אבל הוא כלל מספר מרכיבים.

התקבלנו לנוער העובד, חטיבת בני הקיבוץ המאוחד. במסגרת הזאת עשינו מפקד פלמ"ח. בנינו גשר חבלים, התאמנו על מעבר על גשר חבלים בכל מיני צורות ואז היה מפקד של כל ילדי בית הספר ואנחנו בני המצווה הצגנו בפני כל הקיבוץ את היכולת שלנו. לימים אימא של נגה, הילה, ובני הכיתה שלה בני כיתת "סביון" ביצעו בדיוק באותה מתכונת את מפקד הפלמ"ח. השם מפקד פלמ"ח ניתן לכבוד אנשי הפלמ"ח שהיו אנשי הצבא המחתרתי לפני קום המדינה.

המרכיב השני היה להכין הצגה לכל הקיבוץ. המורה שלנו ששמו היה 'שבו' החליט שנציג את ההצגה "דון קישוט". מכיוון שהוא היה איש מקורי, הוא שיתף בהצגה גם סוסים וחמורים. אולם הספורט של בית השיטה – היו לו שתי דלתות גדולות שניתן היה לפתוח אותן לכיוון מזרח. שם היה אמפיתאטרון שניתן היה לשבת בו על האדמה. במשך חודשיים עשינו חזרות ארוכות ומייגעות. לקראת הסוף הבאנו גם את הסוסים והחמורים לחזרות כדי שיתרגלו לבמה. בנינו בעזרת ההורים תפאורה גדולה שדימתה בניינים ורחובות בספרד. הבעיה הייתה שלחמורים וסוסים יש נוהג מידי פעם להפריש הפרשות שצריך לנקות אותן. היינו צוות של ילדים שלא היו שחקנים בתפקידים ראשיים, שאחד התפקידים שלהם היה לנקות את ההפרשות בעזרת דלי וכף אשפה. ברור שזה קרה גם בהצגה לפני כל הקהל. האירוע הזה זכור בדברי ימי בית השיטה עד היום הזה. כשאנחנו, בני כיתת תומר, נפגשים – מיד אנחנו נזכרים בימים היפים האלה.

בילוי בסחנה

אחד הבילויים המקובלים עלינו היתה נסיעה או הליכה לסחנה (גן השלושה). בימים ההם טרם הכינו את הסחנה כגן לאומי. בשביל ילדי העמק זה היה מקום בלוי מקובל לשם היו נוהרים ברגל, בעגלה וסוס וגם ברכב. בסוף כיתה י' כשהייתי בן 16, נסענו כל הצעירים לפנות ערב לבלות בסחנה. בימים ההם לא ידעו בדיוק את כל הפינות של הברכה הזאת. בין השאר היו שם פינות שהיו בהן סלעים מתחת למים בעומק של 40-50 סנטימטר. מכיוון שהיה חשוך ולא ראינו קפצנו כמה חבר'ה ראש  ואני נתקעתי עם הראש בסלע. התוצאה הייתה ראש פתוח ושן שבורה.   למרבה המזל נשארתי בחיים!

הנהג שהביא אותנו לבילוי לקח אותי הביתה, לקחנו את אבא שלי ויצאנו לבית החולים בעפולה שם תפרו לי את הראש כדת וכדין ככה שבתי הביתה, עם ראש חבוש ומצב רוח מרומם.

הזוית האישית

נגה: נהניתי מאוד לעבוד עם סבא ולמדתי רבות על ילדותו.

סבא שרגא: היה מאוד מעניין ומרגש, למדתי להכיר נגה חדשה. שמחתי להגיע לבית הספר של נגה ולחוות דרכה למידה פעילה, מעניינת ואיכותית. תכנית הקשר הרב דורי הינה חשובה ובעל ערכים לדרך ארץ, חינוך הנוער לציונות ומורשת ארץ ישראל. הדרך בה המורה לילך הובילה את התהליך היתה מעניינת ומיוחדת. במהלך כמה מפגשים סיפרתי על תחנות בחיי והאוזן הקשבת של נכדתי נגה היתה מכבדת.

מילון

דון קישוט
דון קִישוֹט או דון קיחוטה להאזנה (בספרדית במקור: Don Quixote) הוא רומן מאת הסופר והמחזאי הספרדי מיגל דה סרוואנטס. היצירה נחשבת לרומן האירופי הראשון ומופיעה במקום השלישי ברשימת 100 הספרים הטובים ביותר בכל הזמנים. חלקה הראשון של היצירה פורסם בשנת 1605 וחלקה השני ב-1615, מעט לפני מות המחבר. (ויקיפדיה)

כדת וכדין
כפי שצריך, כראוי, לפי הנורמות המקובלות. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”בביה"ח בעפולה תפרו לי את הראש כדת וכדין וככה שבתי הביתה, עם ראש חבוש ומצב רוח מרומם“