מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העלייה של יריב משוויץ לארץ ישראל

יריב, לודיוין ובנם נעם דויד
יריב ואחיו דויד ז"ל חוגגים בפורים
הגדת עליות - העלייה משוויץ

יריב נורנברג נולד בשנת 1974 בלוזאן, שוויץ. עלה לארץ בגיל 13 בשנת 1987 עם משפחתו.

ההורים ילידי הארץ נפגשו בישראל, אביו שלמד בשווייץ הנדסה וכלכלה הגיע לחופשה ופגש את מי שלימים תהיה אשתו, בוגרת האקדמיה למוסיקה באוניברסיטת ת"א שבאה בעקבותיו לשווייץ. שלושה ילדים נולדו למשפחה, יריב הבכור, דויד ז"ל והדר.

הילדים גדלו באווירה פתוחה, בבית הספר הציבורי היו לצד הילדים השוויצרים ילדי מהגרים רבים, פעם בשבוע למדו הילדים היהודים בחדר אצל רב הקהילה אברהם ג'ורג' ונדנאי, שקיבל את תואר הכבוד הרב הגדול. כל שנה היו הילדים מגיעים לקייטנה בארץ, הם דברו מגיל צעיר עברית וצרפתית וידעו לקרוא ולכתוב בשתי השפות.

כשיריב הגיע לגיל מצוות עלתה המשפחה לארץ והתיישבה ברמת השרון, ההורים הקפידו כל שנה לשלוח את הילדים לקייטנה בשווייץ. את בית הספר התיכון בחר יריב ללמוד באליאנס כדי לשמר את תרבות "דוברי הצרפתית".

את לודיוין (בשמה העברי אלינור), אשתו, פגש יריב בישראל. גם היא נולדה בשווייץ, עלתה לארץ, התאהבה במקום ובאנשים, עברה גיור והחליטה להישאר ואז הם נפגשו. במכביה האחרונה היא זכתה במרוץ הסוסים במקום הראשון בקפיצה לגובה והשנה היא תשתתף בתחרות במסגרת מכבי אירופה.

הם התחתנו בשנת 2017 בחתונה אזרחית בשוויץ ובשנת 2018 בחתונה יהודית כהלכתה בישראל, בפברואר 2019 נולד בנם הראשון נועם דויד. יריב ולודיוין עובדים כנציגים בארץ של שני בנקים שוויצרים מתחרים, יריב משמש כמג"ד במילואים.

בשווייץ גרים כיום כ- 18,000 יהודים, קהילה קטנה אבל מגוונת שבה חיים אחד לצד השני חרדים, מסורתיים וליברלים. התיעוד הראשון לנוכחות יהודים בשווייץ הוא מהמאה הרביעית, הקהילות הגדולות הן בציריך, בז'נבה, בלוזאן ובבזל. האישה הראשונה שהייתה נשיאה בשוויץ הייתה יהודייה – רות דרייפוס.

יריב, לודיוין ובנם נעם דויד

הזוית האישית

סיפור זה תועד במסגרת מיזם "הגדת העליות" 2019 ביוזמת החברה למתנ"סים בשיתוף תנועת של"מ, המשרד לשוויון חברתי, תכנית הקשר הרב דורי ובית התפוצות.

מילון

יהדות שוויץ
יהדות שווייץ היא קהילה יהודית באזור שווייץ של היום. כיום יש בשווייץ כ-20,000 יהודים ביותר מ-20 קהילות. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”הילדים גדלו באווירה פתוחה, בבית הספר הציבורי היו לצד הילדים השוויצרים ילדי מהגרים רבים“