מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העלייה מתימן

סבתא ואני במפגש הקשר הרב דורי בבית ספר
בבר המצווה של דוד שלי. סבתא שלי בסוף מימין
העלייה מתימן - סיפור חייה של ימימה זהר

הסיפור שלי ושל סבתא ימימה:

נולדתי בתימן והגעתי לארץ בגיל 3 בשנת 1953. מגיל זה לא כל כך זכור לי הרבה, אבל כשגדלתי, בגיל 8 גרנו במעברה בצריף. אורח חיינו היה כזה (הייתי בבית ספר):

אבא שלי עבד במשקים ואמא שלי עבדה במושב גליה בניקיון. בבית היה לנו רק מקרר שלא על חשמל כי לא היה חשמל בבית, הארנו עם פרימוס. את האוכל אמא שלי הכינה על פתיליה. המצרכים שהיינו קונים לאכול לא היו יקרים והתקיימנו יפה.

המשחקים ששיחקתי עם חברות היו: קלאס, תופסת, מחניים… כי לא היו לנו מחשבים, לא טלוויזיה ולא טלפון.

בגיל 12 עברנו לדירה וגם שם לא היו לנו מכשירי חשמל, אבל היה חשמל, היה לנו מקרר שבו שמנו קרח וכך שמרנו את האוכל. גם משחקים לא היה לנו ושיחקנו כמו במעברה.

למדתי בביה"ס היסודי עד כיתה ח' ושנתיים למדתי בתיכון רחובות.

בגיל 18 התחתנתי ובגיל 19 הולדתי את ביתי, סיגל הבכורה. כיום יש לי 7 ילדים והגדולה בת 47 והכי קטנה בת 30. היו לנו שמחות בר מצווה, חתונות ועוד… נולדו לנו נכדים, 3 נכדים כבר נשואים עם ילדים.

לצערנו סבא נפטר בגיל 57 ולא זכה לראות את ביתי הקטנה נשואה, ולא זכה לראות את הנינים שלו.

הזוית האישית

היתה לי חוויה כיפית לעשות ולכתוב על סיפר חייה של סבתא שלי. למדתי הרבה דברים על ילדתה והכרתי אותה הרבה יותר טוב ממה שהכרתי אותה לפני כן. בקיצור היה כיף לעבוד עם סבתא שלי וזו חוויה של פעם בחיים.

מילון

זרר
כפתור

למפה
מנורת נפט

ג'מטה
תיק

ציטוטים

”"מין ראאה אל מליח גל עוון אהלה" - מי שבנה את הבית היפה הזה עבד קשה כדי להשיג את כל היופי הזה“