מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העלייה על חמורים מתימן

סבתא יונה תמיר ואורי תמיר
סבתא יונה תמיר בילדותה עם אביה
איך הייתה העלייה של סבתא יונה ואיך קיבלו אותה

בחודש דצמבר 1944 עלינו לארץ, התחלנו להתארגן ליציאה לכיוון עדן ושם אמורה הייתה לאסוף אותנו אנייה לכיוון ישראל. אבי שכר מלווה עם חמורים לדרך, שהביאו אותנו עד עדן. הדרך הייתה די קשה רכבנו על החמורים ביום ובלילה היינו מסתתרים בהרים.

סבתא יונה תמיר בילדותה עם אביה

%d7%a2%d7%9b%d7%9e%d7%a5%d7%9c%d7%93%d7%9c%d7%95

ערב אחד החמורים ברח לנו, היה בלגן ודאגנו ועד שמצאנו אותו לקח הרבה זמן. ככה המשכנו את הדרך עד שהגענו לעדן. שם קיבלה אותנו משפחה אמידה שבזמנו אחד האחים שלי עבד אצלם. הם קבלו אותנו יפה ושהינו אצלם עד שהאנייה הגיעה.

הגעתי לארץ בשנת 1944 בחודש דצמבר בזמן הזה הבריטים שלטו במדינה וסגרו את הגבולות הארץ. גבולות הארץ היו נעולים התמזל מזלנו והיו לי בארץ שני אחים שעלו 5 שנים קודם. הם ביקשו עבורנו היתר לעלות לארץ ואכן הבריטים הנפיקו לנו דרכונים לעלות לארץ. הבריטים הנפיקן לנו דרכונים כי אבי היה בגיל 70 ואני הייתי סך הכול בת 7 שנים. המצב בארץ היה בכי רע, המצב הכלכלי, מדיני וחיינו תחת שלטון זר, לא היה חופש אפילו לעבור ממקום למקום. פעם כשנסענו לירושלים עצרו אותנו הבריטים באמצע רחוב קינג ג'ורג' ולא נתנו לנו לעבור את גדרי התיל, וזה השאיר לי טראומה גדולה.

יום אחד הסתובבתי בתל אביב, בדיוק פגשה אותי אישה והיא ראתה אותי מסתובבת, לא עושה כלום ושאלה אותי כל מיני שאלות כגון: איפה אני גרה, מה אני עושה ובת כמה אני? היא המשיכה לשאול שאלות כמו: האם אני רוצה ללכת ללמוד בבית הספר? ואני עניתי שכן. היא אמרה לי שאני צריכה לשאול את אבא שלי אם הוא מאשר והוסיפה שהיא צריכה לבוא אלינו ולדבר איתו, אז אבי התחיל לטפל בנושא.

החיים בפנימייה

באחד הימים קיבלתי תשובה חיובית שהעניין סודר. הסידור היה שעלי לעבור לפנימייה, כמובן ששמחתי מאוד שאני אהיה במסגרת ואלמד ושיהיו לי הרבה חברות. בפנימייה הזו גרנו באוהלים ורק חדר האוכל והמטבח היו במבנה. היו נותנים לנו אוכל דל וביצה אחת היו מחלקים ל- 4 חלקים פעם בשבוע כי היה צנע. היינו לומדים 4 שעות ו-4 שעות ושאר הזמן היינו מכינות שיעורים. לא היה לנו חשמל ולאור עששית היינו מכינות שיעורים או קוראות ספרים. .

הזוית האישית

סבתא יונה: במבט לאחור הגעתי לנחת מהחיים, תודה לאל יש לי ילדים, נכדים ונינים בריאים ומוצלחים. יותר מזה אני לא מבקשת

אורי: סבתא שלי למדה אותי מהסיפור הזה שאני צריכה להעריך את מה שיש לי ואני מאחלת לסבתא שלי שתחייה עוד הרבה שנים.

מילון

הנפיקו
הוצאת מסמכים ממשלתיים לציבור, כמו כסף, בולי דואר, תעודות זהות.

ציטוטים

”תודה לאל יש לי ילדים, נכדים ונינים בריאים ומוצלחים. יותר מזה אני לא מבקשת.“