מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העלייה מתוניסיה ארצה

אני וסבי בפעילות הקשר הרב דורי
סבי ו-2 אחיו הקטנים אפי ואיציק
סיפור החיים של סבי מרדכי אוזן ,כאשר עלה עם אחיו ארצה בגיל צעיר.

שמי מרדכי (מוטי) אוזן, נולדתי בטוניסיה בעיר נבאל, בתאריך 5.4.1941. שם אימי הוא אידה קוסקס ושמו של אבי אלברט אוזן.
 
 
עיר מולדתו של סבי

עיר מולדתו של סבי
 
שמו של סבי מצד אבא יוסף אוזן, היה רב שנפטר בגיל צעיר. שמו של סבי מצד אמא יצחק קוסקס, אדם שהתעוור בגיל צעיר אבל למרות זאת היה סוחר בעל אדמות חקלאיות, בתים וחנויות שניהל את עסקיו באופן עצמאי. 
 
 
אבי, אלברט נולד בשנת 1906, בצעירותו התגייס ל"גיון הזרים" ושירת חמש שנים. לאחר מכן שהה בצרפת  כשנה וחצי וחזר לנבאל שבטוניסיה.
בשנת 1934 התחתן עם אמי אידה קוסקס, שהייתה בת דודו.
גרנו בבית עם כל המשפחה המורחבת שכללה את סבא יצחק קוסקס, הדוד פליקס קוסקס ומשפחתו. להוריי יש עוד שלושה ילדים, שרלי ילידת 1937, יצחק יליד 1944, ואפריים יליד 1948.
בשנת 1942 שהגרמנים נכנסו לטוניסיה וכבשו אותה וכשהגיעו לנבאל לקחו את אבי ואת דודי פליקס לעבודות כפייה ובניית מחנות. לאחר תקופה של כחצי שנה שוחרר אבי בגלל מחלת ריאות שממנה סבל שנים רבות.
בשלב מסוים הגרמנים רצו להשתלט על ביתנו שצפה לים ונאלצנו להתגורר בביתו של סבא.
לבסוף הגרמנים ויתרו על הרעיון מסיבות אסטרטגיות.
ב-1949 אחותי שרלי שהייתה אז בת 12 עלתה ארצה לבדה עם עליית הנוער.
במסעה ארצה התעכבה בצרפת כשנה וחצי עקב בעיות בריאות והגיעה ארצה ב- ביוני 1951 ונקלטה בחברת הנוער בקיבוץ שובל (של השומר הצעיר).
אני ואחי יצחק עלינו בשנת 1955 עם עליית הנוער. שהינו במחנה מעבר שנקרא "רמת הדסה".
לאחר מכן אחותי דאגה שיעבירו אותנו לקיבוץ יד מרדכי על שם מרדכי אנילביץ' שהיה מפקד מרד גטו וורשה.
אני הייתי בחברת נוער אלמוגים ואחי יצחק היה במוסד החינוכי בקיבוץ. כעבור כחצי שנה בערך אחי עבר לחברת נוער בקיבוץ כרמיה ומתגורר שם עד היום.
 
בשנת 1956 הוריי יחד עם אחי הקטן אפריים (אפי) שנולד בשנת 1948 הגיעו ארצה. הם השאירו בנבאל את כל רכושם וממונם כי המדינה לא הסכימה להעלות את אבי ארצה כעולה חדש מפאת מחלת הריאות ממנה סבל. לכן עלו כתיירים. בתחילה, השתכנו בארץ כמה חודשים בקיבוץ שובל עם אחותי שהחליפה את שמה משרלי לשושנה- עד שסידרו להם דירה ביפו. בשנת 1958 התגייסתי לנח"ל המוצנח. עברתי טירונות ומשם עברתי לקיבוץ "מגן" (גרעין נח"ל). לאחר מכן להיאחזות "כרם שלום".
 
 
במילואים עברתי לחטיבת הצנחנים והייתי מבין מקימי יחידת החילוץ והמסוקים בצה"ל.
במהלך שירותי הסדיר ובמילואים נלחמתי בכמה ממלחמות ישראל:
מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה לאחר שירותי הצבאי חזרתי לקיבוץ יד מרדכי עד שבשנת 1962 עזבתי את הקיבוץ ועברתי לבית הוריי ביפו. הבית של הוריי היה חדר אחד מתוך 4 חדרים שהמדינה בנתה בחצר בית משותף.
בחדר לא היו שירותים ומקלחות ולא מטבח. היה מטבח אחד משותף לשלושת המשפחות וכך גם השירותים היינו צריכים ללכת מחוץ לבית בכדי להגיע אליהם.
היו לנו שכנים ארמניים (נוצרים) ומוסלמים שהיינו אתם בשכנות טובה מאוד למרות ההבדלים בין הדתות השונות כדי לעזור למשפחתי מבחינה כלכלית, בתקופה שלאחר עזיבת יד מרדכי בשנת 1967 התקבלתי לעבודתי הראשונה מפעיל ציוד מכני הנדסי כבד. עבדתי על טרקטורים וכלים כבדים אחרים. בעקבות מיתון קשה ששרר בארץ באותה תקופה עברתי לעבוד בבניין עבודה מאוד קשה ופיזית.
 
כחלק מעיסוקי הייתי אחראי על מועדון החטיבה הצעירה של "מפ"ם". בשנת 1967 התקבלתי לעבודה במשרד התקשורת כטכנאי שירות והתקנות שלאחר מכן שינו את שמם לחברת "בזק" המוכרת לנו היום. מאז ועד שנת 2000 עבדתי בבזק עד שיצאתי לפנסיה.
 
בשנת 1970התחתנתי עם אשתי, רונית יעקבי, שנולדה בתל אביב בשנת 1944. בשנת 1952עברה לשכונת קרית שלום בדרום תל אביב שאז הייתה מוקפת פרדסים.
 
 
אשתי למדה בביה"ס "השחר" בתל אביב ולאחר שנבנה בקריית שלום בית ספר "רמז" עברה לשם.
לי ורונית אשתי נולדו שני ילדים מקסימים:
אפרת שנולדה בשנת 1977. שי שנולד בשנת 1979.
אפרת הכירה את בעלה אסי בשירות הצבאי והתחתנה אתו בשנת 2002. לאפרת ואסי נולדו שלושה ילדים בן ושתי בנות.
פלג שנולד בתאריך 10.2.2004, שקד שנולדה בתאריך 21.5.2007 ועופרי שנולדה בתאריך 6.7.2010.
שי הכיר את אשתו אוסנת במהלך העבודה. הם התחתנו בשנת 2007 .
לשי ולאסנת יש בת אחת בשם אורי שנולדה בתאריך 22.8.2010 .
 
 
קישור לסרטון: http://bit.do/barnvdaniel
 
תשע"ה

מילון

לגיון הזרים
יחידה מיוחדת של אנשים שרוצים להצטרף לצבא צרפת.

ציטוטים

”אני ואחי יצחק עלינו בשנת 1955 עם עליית הנוער. שהינו במחנה מעבר "רמת הדסה".“