מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העלייה מפרס והתנדבות כדרך חיים

סבתא לואיס עם נכדתה ליה ב"קשר הרב דורי"
סבתא לואיס עם נכדתה הבכורה ליה
להתנדב מכל הלב - זה כל הסיפור

קצת על עצמי

שמי לואיס ורסנוף לבית שפיזדה. השם השני שלי הוא לאה והוא נקרא על ידי דודה שלי. מכיוון שנולדנו בפרס היכן שיש מוסלמים נתנו לי שם לא יהודי. אני סבתא לארבע נכדות מקסימות ואימא לשני ילדים. נולדתי בשנת 1942 בפרס וכיום אני גרה בחולון. אני אוהבת לעזור לאנשים ומאוד רוצה לדעת מחשבים.

חיי בפרס

נולדתי בפרס בעיר משהד, העיר השנייה בגודלה באיראן, עיר השטיחים בפרס. בעיר הזאת יש מנהגים שונים משאר הערים האחרות.

משהד זו עיר שידוע בכל העולם שהיהודים שחיו שם סבלו מאוד מהמוסלמים אבל שמרו על הדת שלהם. בעקבות פחד זה בתור ילדה פחדתי לצאת החוצה לבד. כאשר עברתי לעיר הבירה טהרן היה לי בית מפואר בן שלוש קומות ובחצר הבית הייתה לנו בריכה גדולה ובביתנו הייתה משרתת שבזמנו שנינו אהבנו את השאה, מלך פרס, ובתקופה זאת שהייתי בבית הספר המשרתת לקחה אותי לבית הספר וכאשר החזירה אותי היא לקחה אותי להפגנות של האויבים של השאה ללא ידיעתם של הורי ובזכות דבר זה למדתי מזה מנהיגות ודביקות למטרה. לחגיגות יום ההולדת של השאה הפרסי עשו לו מסיבות ענקיות.

אבי היה עוזר לאנשים נזקקים ובזכות זה למדתי לעזור לאנשים ולתת מעצמי למען אחרים.

שני אחיי עברו בגיל 18 לאנגליה ללימודים באוניברסיטה. אחי הגדול התייאש ועבר ללמוד בארץ. בהתחלה הוא שירת בצבא ולאחר הצבא נסע לאמריקה והתפרנס כמהנדס לוויינים. אבל בגלל שהוא ראה שאינו מרוויח מספיק הוא נהיה יהלומן. לאחר כמה שנים 11 יהלומנים רצחו אותו ואחי הצעיר הפך לכלכלן עולמי מפורסם.

בגיל 23 התחתנתי עם יוסף ורסנוף, בולגרי ניצול שואה. 7 שנים לא היו לנו ילדים. לאחר 7 שנים הבאנו בת ובן. גרנו בשכונת תל גיבורים בחולון. הבן יותר צעיר וכאשר הוא היה בן שנה נרצח אחי והיה לי כל כך קשה עם זה אבל כדי שאשכח זאת התנדבתי וכיהנתי בשתי קדנציות בוועד השכונה ובעקבות זה ילדיי ונכדיי המשיכו את דרכי ברוח התנדבותית.

החתונה שלי

אני ובעלי יוסף הכרנו בזכות בת הדודה שלו שאיתה עבדתי והיא הכירה בינינו. כשעמדנו להתחתן בעלי התגייס לצבא כלוחם במלחמת ששת הימים וביום הראשון הוא נפצע אך בזכות נס הוא נשאר בחיים. כאשר הוא היה בבית חולים לא היו אוטובוסים והיו אזעקות אך בכל מקרה נסעתי מתל אביב לפתח תקווה כדי לראות אותו.

התחתנו ב"היכל מחולון"  בעיר חולון בתאריך 2.10.1967. היו כ-200 אורחים. הגישו לאורחים שלוש מנות היה שמח אך הורי לא היו בחתונה.

התנדבות

אני אוהבת לעזור לאנשים. פעם הייתי פעילה במשטרה משמר אזרחי ורווחה. כיהנתי גם בשתי קדנציות בוועד שכונת תל גיבורים בחולון. לפני עשר שנים זכיתי ב"אם השנה" וקיבלתי פרס מעורך דין שרון, ראש העיר וסגנו אפרים קורן. קיבלתי פרס ממפקד משטרת חולון. הייתי עובדת בהדרכה פימו לילדים אבל עשיתי זאת בחינם בשביל הילדים.

לואיס מקבלת את התואר "אם השנה בחולון" – "לואיס ורסנוף אם השנה בחולון -ילדים, מבוגרים וקשישים – את כולם עוטפת אדרת פעילותה"

וכך כתוב:

"התואר הוענק ללואיס בזכות פעילותה הרבה למען הקהילה".

"עוד צוין כי לואיס, תושבת שכונת תל גיבורים, מתנדבת למועדוני קשישים, מסייעת לקשישים עריריים בביתם, מאמצת חולי נפש ומארגנת משלוחים לנזקקים".

תעודת הוקרה ממשטרת ישראל על השתתפות במבצע "נאמני רכוש" – "סימון רכוש" 22.7.1983

חשוב לי שילדיי ונכדיי ימשיכו את דרכי ברוח התנדבותית.

הזוית האישית

לואיס: שמחתי מאוד לקחת חלק במפגשים של הקשר הרב דורי בבית הספר. במפגשים שיתפתי את נכדתי וחבריה בסיפורים מחיי, סיפורים שנכדתי שמעה בפעם הראשונה. מאוד נהניתי מהמפגשים.

ליה: נהניתי מהמפגשים של הקשר הרב דורי ומאוד התרגשתי לשמוע את כל הסיפורים של סבתי מהעבר שלה, למדתי עליה המון דברים שלא ידעתי קודם.

מילון

משהד
מַשְׁהַד (בפרסית: مشهد, מילולית: מקום הקרבה, קרוב למילה הערבית "שהיד") היא העיר השנייה בגודלה באיראן ובירת מחוז ח'וראסאן רזאווי. היא מונה מעל שלושה מיליון תושבים וקרובה לגבול עם טורקמניסטן ועם אפגניסטן. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”ילדיי ונכדיי המשיכו את דרכי ברוח התנדבותית“