מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העלייה מעיראק – שאול רביע

זוהי תמונה של החנוכייה של סבא שעברה מדור לדור
אני וסבי במהלך הפרויקט
עלייתו מעיראק של סבא וזיכרונותיו מעלייתו לתורה

לאחר קום מדינת ישראל, התחילו הערבים לעשות בעיות ליהודים שגרו בעיראק והתנכלו להם. בנוסף, הכניסו אותם לבית סוהר על לא עוול בכפם. לקחו את האדם המכובד והעשיר, עשו לו משפט על כך שהוא יהודי והציעו דין תלייה והחרמת כל הרכוש שלו. לכן, אנחנו היהודים חיינו בפחד.

יום שבת אחד, ישב הפרלמנט העיראקי והציע הצעת חוק: לקחת את האזרחות העיראקית מהיהודים שרוצים לעזוב את המדינה. זה היה בשנת 1950 ואז התחילו היהודים לוותר על האזרחות שלהם. אחרי שישה חודשים התחילה ההגירה לישראל. המשפחה שלנו נרשמה בשנת 1951 ואימא והאחים נסעו ביולי 1951.

אני נשארתי עם אבי. בראש השנה אני עליתי ואבא שלי נשאר. אחרי שנה וחצי הוא נסע לפרס ומפרס הגיע לארץ.

אני ואימא והאחים הגענו להרצליה אל הדוד שלי ואחרי שישה חודשים קנינו את הבית ברחוב נורדאו 8 ואנחנו גרים בו עד היום.

עלייה לתורה

בגדד התברכה בבתי כנסת הגדולים ומרוהטים. המקום שגרנו בו נקרא "בב אל שרקי", והיו שם שני בתי כנסת: בסעוד דה שמטוב ואזרמיר.

בגיל עשר עליתי לתורה וקראתי את המפטיר בהפתעה. אבא שלי ז"ל קנה לי את המפטיר לכל השנה. כשאני עליתי לתיבה לקרוא, היה שקט מוחלט והיה לי קול נעים. אני קראתי בטעמים של התורה וכולם אהבו לשמוע את הקול שלי. כשהייתי מסיים היו באים לברך ולומר "חזק וברוך". נהגנו ללכת לבית כנסת למשך שעתיים של תפילה, גם בתפילת שחרית, שמתקיימת בסביבות חמש לפנות בוקר.

הזוית האישית

סבא שאול: הפרוייקט היה מהנה. עבודתי עם דייויד היתה מרגשת. הייתי רוצה שיהיו לנו עוד פרוייקטים משותפים.

דיוויד: אני אישית מאוד נהניתי מעבודת הצוות ומהלמידה על ההיסטוריה המשפחתית שלנו.

מילון

מנורה
כלי שמשתמשים בו בחנוכה

ציטוטים

”"לאחר קום מדינת ישראל, התחילו לעשות בעיות ליהודים שגרו בעיראק והתנכלו להם"“