מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העלייה מספרד סבתא אניטה

סבתי רוקדת בבר המצווה שלי ושל אחי התאום
אני סבתי ואחי התאום (אני משמאל)
סבתא אניטה מספרת על מה שעברה כשהייתה צריכה לעלות לארץ מספרד

סבתא אניטה

בשנת 1949 אוולה (סבתא שלי), אניטה שמה, הייתה ילדה בת 3 שגרה בספרד בעיר מלייה.

ההורים של אניטה החליטו לעלות לארץ ישראל והיא סירבה מפני שסבתא שלה לא רצתה לעלות איתם לארץ, והיא רצתה להישאר עם סבתא שלה. ההורים של אניטה הסכימו לה להישאר בספרד כי חשבו שהמרחק בין ישראל לספרד קצר וכל פעם שירצו יוכלו לבקר. אך כשגילה אביה של אניטה את המרחק, ושהמרחק גדול משחשב הוא השאיר את אשתו ואת שתי בנותיו על האנייה לישראל, וחזר לאניטה לומר לה זאת. אניטה שמעה את מה שיש לאביה לומר ועלתה איתו לארץ.

הם גרו בפרדס חנה באהלים, כי לא היה בתים. ואחרי כמה חודשים קשים הם עברו לעיר העתיקה, ושם קיבלו בית קרקע עם חדר אחד לכל המשפחה. אחרי כמה ימים בנו להם שם מכולת שכונתית ושם היו דברים מוקצבים. כל משפחה הייתה מקבלת לחם, חבילת מרגרינה, ובקבוק חלב. גם לא היה כסף, והיו מוכרים בכרטיסים ותלושים כאלה.

מאז, עברו השנים והגיעה שנת 1963. בשנה הזאת סבא שלי, איוש שמו, עלה לארץ גם מספרד, ולא היה להם בתים אז הם התארחו אצל אניטה ואז איוש התחתן עם אניטה.

הזוית האישית

יקיר סעדיה: חוויתי עבודה משותפת עם סבתי ואני מאחל לה בריאות ואריכות ימים.

אני סבתי ואחי התאום (אני משמאל)

מילון

אוולה
סבתא

ציטוטים

”והיא סירבה מפני שסבתא שלה לא רצתה לעלות איתם לארץ והיא רצתה להישאר עם סבתא “