מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העלייה מגיאורגיה

המבוגרת זאת דדה השנייה - מרינה סבתא שלי
התמונה הכי יפה שלי ושל סבתא
העלייה והחיים בין ישראל לגאורגיה

ילדות – של דדה

גרתי וגדלתי בעיירה פוטי בגיאורגיה, בית צנוע, נחמד ויפה צמוד קרקע של קומה אחת, היו לנו שכני רוסים מצד אחד ומהצד השני גרמנית. (לימדו אותנו בבית הספר רוסית, גרמנית, אנגלית וגרוזינית).

סיפור עלייה סבא וסבתא

סבתא שלי עלתה בשנת 1968 וסבא  שלי עלה לארץ בשנת 1971. סיבת העלייה: התחילה האנטישמיות בגיאורגיה, את הדודים שלי (של סבתא) הכניסו לכלא סתם כי הם היו יהודים.

סבתא וסבא מספרים:

"לקחנו רכבת מגיאורגיה רכבת למוסקבה (היינו שם כחודש עד שהסוכנות היהודית הכינה את כל הניירת של העלייה לארץ, היינו עם עוד 10 משפחות). אחרי חודש הטיסו אותנו לוינה אוסטריה שם קיבלה אותנו הסוכנות היהודית. בדרך לאוסטריה סבא וסבתא אמרו פה אחד "פחדנו שיעשו חיפוש על המבוגרים וקחו פריטים אישיים (לא היה מותר לקחת הרבה) אז העברנו את זה לילדים והם הבריחו את זה עליהם."

טסנו לארץ ישראל

את סבתא שלחו לקריית מלאכי היא מספרת "לא אהבנו, היינו דתיים, כבדים, בלי שפה, בלי כלום. חשבנו אז שבישראל הכל "תותים" מגיעים והחיים מושלמים, נתנו לנו לגור בבניין של הסוכנות היהודית. כמה שבועות אחר כך נרשמנו לאולפן (של למידת עברית) והתחלנו ללמוד עברית. בשביל פרנסה, הוריי עבדו במפעל. אותנו הילדים שלחו לבתי הספר של דתיים שיעזרו לנו להקליט, אמא שלי (דדה) לא אהבה את קריית מלאכי היא כל הזמן בכתה ולא היה לנו טוב, היא בקשה להיות יותר עירונית, אבא ביקש מהסוכנות היהודית והם אמרו שיש חלופה (מקום מגורים אחר) לקריית הרצוג. עברנו לשם הכניסו אותנו לבית הספר עוזיאל (איפה שהבנות של סבתא שלי למדו, אמא שלי ודודה שלי). ההורים עבדו בקריית הרצוג בצורה מסודרת והיום אני (סבתא שלי) עובדת כטכנאית מעבדה בבית הספר גולדה.

את סבא שלחו לבית שמש, על יד ירושלים כמעט אותו הסיפור רק בערים שונות!  "הלכנו ללמוד באולפן, למדנו כשנה. גרנו בסוג של מעברה, ההורים לא עבדו. אחרי השנה הזאת עברנו לקריית הרצוג".

סבא שלי כיום עובד כעצמאי, ובעל נדל"ן.

היכרות של סבא וסבתא

סבתא מספרת: "הייתי  הראשונה מבניינו לגור בפרדס כץ" סבא ממשיך: "אבא שאל את הסוכנות היהודית איפה יש אוכלוסייה גרוזינית בעיר יותר מרכזית. הסוכנות אמרו שיש עוד חלופה בפרדס כץ (קריית הרצוג של אז) ואז אנחנו (סבא ומשפחתו) גרנו קומה מעל המשפחה של סבתא."

כיום סבתות רבתות שלי גרות שם.

הזוית האישית

ליאה ספיר לסניק: היה לי מדהים! הכרתי את הסיפור ואת סבא וסבתא שלי הרבה יותר לעומק. אני מאחלת להם שימשיכו להיות בול כמו שהם כי הם מדהימים.

מילון

דדה
אמא

ציטוטים

”את הדודים שלי (של סבתא) הכניסו לכלא סתם כי הם היו יהודים. “