מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העלייה לארץ מעירק

תמונת שחזור של סבתי ושני אחיה.
תמונה של סבתי ושני אחיה הקטנים בילדותם.
סיפור העלייה של סבתי ומשפחתה והתמודדות עם קשיים שהיו בדרך

שמי הוא נגו' יעקב, נולדתי בעיר דוהוק שבעיראק בשנת ,1940.

להוריי קוראים דוד וורדה ניסים ויש לי שישה אחים קטנים: יוסף, אבנר, משה, ציון, רוני ואברהם.

איך נבחר לי שמי: בהתחלה, רצו לקרוא לי נעמי אך מכיוון שזה לא שם ערבי, בני המשפחה התנגדו. השכנה הציעה שיקראו לי נג'בה (או בקיצור נג'ו), הוריי הסכימו וכך קיבלתי את שמי.

ההחלטה על העלייה לארץ: בשנת 1950 הוריי החליטו לעלות לארץ מכיוון שבעיראק הייתה מלחמה וכשהיא נגמרה הם החליטו שמסוכן מדי להישאר בעיראק.

מעיר לידתי, דוהוק נסענו לבגדד (עיר הבירה של עיראק) ושם ישנו בבית כנסת לילה אחד, מבגדד עלינו על טיסה לקפריסין ומקפריסין טסנו לישראל. כשנחתנו בארץ נתנו לי את שמי העברי נחמה.

הקליטה בארץ: לאחר מכן הגענו לשער העלייה ובו היה מחנה אוהלים שבו ישנו כשבועיים. במחנה האוהלים היינו ישנים, אוכלים וגם הכרנו אנשים חדשים. לאחר כשבועיים קרובי משפחה שלנו גילו שעלינו לארץ ובאו לקחת אותנו משער העלייה למושב עין העמק.

עין העמק בשנים הראשונות מתוך קהילנט

במושב עין העמק: במושב, קרובי המשפחה שלנו אמרנו לנו שיש בית למכירה והוריי קנו אותו. מאז ועד היום אני גרה במושב עין העמק.

זכרונות: כשהגעתי לארץ לא ידעתי עברית, אז למדתי עברית כשעליתי לכיתה א', בבית הספר. התנאים בארץ באותה תקופה היו קשים מאוד, לא היה לנו חשמל ומים. כל יום היינו הולכים ברגל עד למעיין שליד המושב, ממלאים דליים של מים וחוזרים הביתה. גם המצב הכלכלי שלנו לא היה טוב אך הסתדרנו עם מה שיש. עד כיתה ו' למדתי בבית הספר, כשסיימתי את כיתה ו' לא המשכתי ללמוד, כיום אני מאוד מתחרטת על זה שלא המשכתי ללמוד ואם הייתי יכולה להחזיר את הגלגל לאחור הייתי ממשיכה לכיתה ז'. בגיל 16 התחתנתי עם יוסף יעקב, בגיל 17 ילדתי את ילדי הראשון איציק.

הזוית האישית

מאוד נהניתי לראיין את סבתי ולגלות דברים חדשים על סיפור העלייה שלה שלא ידעתי לפני כן. אני חושבת שזה מאוד חשוב לדעת על השורשים שלך ומאיפה הדורות הקודמים שלך הגיעו.

מילון

שער העלייה
מקום בו ישנו העולים החדשים כאשר עלו ארצה עד שהסתדרו לבדם (מצאו בית וכו')

ציטוטים

”"התנאים היו קשים... כל יום היינו הולכים למעיין, ממלאים דליים של מים ומביאים הביתה.“