מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העלייה לארץ מעיראק

מתעדים את סיפור החיים של סבא שאול
פורים כיתה א' טירת הכרמל
החיים בצל העלייה

קוראים לי שאול, נולדתי בשנת 1945 בעיראק. עליתי לארץ יחד עם אמי ושלושת אחיי. ברחנו בסירה מעיראק לאירן. הסירה התהפכה וחלק מהנוסעים טבעו. הגענו לארץ ביום שירד שלג בכל הארץ, למחנה מעפילים בעתלית. שפת הדיבור בארץ הייתה ערבית, עברית ואנגלית.

ההרגשה הייתה של מחסור באוכל ולבוש. גרנו באוהלים ובצריפים. מאוחר יותר עברנו לבית משותף בחיפה שכלל ארבע משפחות כשכל אחת בת חמישה ילדים. בבית היה מטבח משותף ושירותים משותפים. למדתי בבית הספר בחיפה – עממי א׳, ובתיכון מקצועי בסמ״ת שליד הטכניון. מקום עבודתי מזה 45 שנה היה חברת חשמל.

זיכרון מהחיים

אבי עבד בדואר בתחנת החוף בטכני של חיל האוויר (חיפה רדיו 4X4 במורס) במשמרות. כמעט לא הייתי נפגש איתו. הייתי נוסע איתו לעבודה שלו כדי שאני אהיה עם אבי. אחד העובדים שעבדו איתו היה נותן לי תרגילים במתמטיקה כדי שאני לא אשתעמם. דבר זה הכין אותי לחיים האמיתיים, כמו גם למבחניי הכניסה לבית ספר בסמ״ת.

פורים כיתה א' טירת הכרמל

זיכרון נוסף

כיום לכול אחד יש מכשיר נייד פרטי וטלפון בבית. אז כשהיינו ילדים טלפון היה רק לבודדים. בטכניון היה מחשב אחד בגודל של חדר ששימש את כל הסטודנטים. גם מקרר לא היה, היה ארגז קרח שבתוכו הוכנס גוש קרח לשמור על המצרכים. היינו קוני ם את הגושי קרח ממוכר קרח שהיה מגיע.

החיים כילדים בארץ

המשחקים ששיחקנו בהם בילדות היו משחקים פשוטים כמו: מחניים, גולות, תופסת, חמש אבנים, אופניים שבמקום גלגלים היו צינורות מים, קורקינט.

הלבוש באותה תקופה היה: מכנסיים קצרים חאקי, חולצות משובצות ונעליים עם סוליה מצמיג של מכונית.

מאכלים שהיו פופולרים: פתיתים, אורז והרבה ביצים.

הזוית האישית

עמית: אני למדתי את הסיפור חיים של סבא שלי שלא ידעתי והיה לי כיף שהוא היה איתי בתכנית הקשר הרב דורי.

שאול: נהניתי מאוד מהילדים ובעיקר להסביר ולהעביר את החוויה של העלייה והחיים בתחילתה.

רואי: אני נהנתי לשמוע על החיים של פעם.

עידן: אני אהבתי את הסיפורים של הפעם והיה מאוד נחמד.

מילון

מורס
שפת איתות בין תחנת החוף לבין אניות ( נקודה, קו)

חאקי
סוג של בד

ציטוטים

”אבי עבד בדואר בתחנת החוף בטכני של חיל האוויר“