מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העלייה של אסתר ליסבון לארץ ישראל

יחד בתכנית הקשר הרב דורי
סבא שלמה חדד
התקופה ההתחלתית שהתמקמנו בארץ

שמי אסתר ליסבון, נולדתי בשנת 1943 בקהיר במצרים.

נולדתי במצרים בתאריך 17/9/1943 אחד מזיכרונותיי היפים הם המפגש המרגש בליל הסדר אצל סבי וסבתי באלכסנדריה. את חגי ישראל היינו חוגגים בדרך כלל אצל סבי וסבתי הם היו מזמינים את כול המשפחה ילדים נכדים וכול מי שהיה רוצה לחגוג אתנו כמו הדודים והדודות. זה היה מפגש יפה ומרגש מאחר וכול המשפחה הייתה ביחד. ואני זוכרת כי הרגע המרגש ביותר בליל הסדר זה היה כאשר כול המשפחה גדולים כקטנים חיפשו את האפיקומן שסבי היה מחביא. למעשה חגי ישראל היו החגים אשר מאחדים את משפחתנו וזהו זיכרון שנשאר איתי לכול החיים עד היום. זיכרון ילדות שנצרב בלב משמעותי עבורי עד היום.

לפני נסיעתנו לארץ הורי לא הודיעו לאף אחד שאנו רוצים לעלות לארץ ישראל הכול היה סודי (מענייני ביטחון), לכן יום לפני עלייתנו לאנייה הלכנו לבית הכנסת אשר סבי היה הגבאי שם. ואז ניגשתי אליו וחיבקתי אותו ואז אבי אמר לו שאנו עולים לארץ ישראל. כמובן שכולנו התרגשנו מאוד הייתי ילדה בת 5 ואז באופן ספונטני ניגשתי לסבי נישקתי אותו כאשר עיניי שנינו התמלאו דמעות ואמרתי לו סבא אולי תיתן לי תמונה שלך למזכרת אולי אני לא אראה אותך יותר. ואז פרצנו בבכי זה בחיקו של זה כאשר הדמעות חנקו את גרוננו הוא הוציא תמונה קטנה ומסר לי אותה. למחרת עלינו לאנייה אשר הפליגה לצרפת ומשם המשכנו והפלגנו דרך איטליה, קפריסין ולבסוף לארץ ישראל.

סבא שלמה חדד

התקופה ההתחלתית שהתמקמנו בארץ

השנה דצמבר 1949 מהאנייה העבירו את הורי (רוזה ויצחק) את אחי (שלמה) ואותי למעברת מחנה ישראל קיבלנו אוהל ומיטות מברזל עם מזרונים ושמיכות זאת הייתה שנה קשה כאשר השלג נערם לו והגיע עד חצי האוהל, כאשר יצאנו מהאוהל לא יכולנו לראות את השכנים אשר התמקמו באוהל אחר לידינו. היינו מקבלים לחם, מרגרינה וריבה עבורנו כילדים זאת הייתה חוויה אבל להורינו זה היה מאוד קשה אבא הלך לעבוד בקטיף תפוזים ואימא שלנו הייתה הולכת עם דליים כדי להביא לנו מים ממגדל המים. כאשר הייתה בחודש ה-9 להריונה ירדה ממגדל המים עם הדליים נפלה על ביטנה ואיבדה את הוולד.

זאת הייתה תקופה כלכלית קשה להורינו ולמרבית האוכלוסייה בארץ, לא היה הרבה אוכל הייתה צפיפות רבה ותנאים לא פשוטים, אבל יחד עם זאת היינו מאושרים מאחר והיינו במדינתנו וידענו שאנו החלוצים נבנה אותה וזאת הסיבה אשר גברנו על כול המכשולים. כי ידענו שרק יחד בכוחות מאוחדים נתגבר על כל המכשולים ונבנה יחד את מדינתנו הצעירה. האחדות, ההתמדה וכוח הרצון הביאו אותנו למה שאנחנו.

לאחר תקופה שחיינו באוהל אבי הבין שקשה מאוד לחיות עם שני ילדים קטנים והחליט לעבור למשפחה רחוקה לגור שם והתחיל לעבוד בבית חרושת לדגי הרינג והיה צריך להיכנס לתוך מקררי ענק כדי לטפל בדגים אלו. לאחר תקופה של עבודה קשה קיבל דלקות בידיים ובכתפיים והחליט שהגיע הזמן לעבור לעבוד בתפקיד אשר ביצע במצרים. הגיש את מועמדותו במלון המלך דוד ובעזרת התעודות שהיו ברשותו התקבל מיד לעבודה וגם אימא שלי התקבלה לעבוד במכבסת המלון. אותנו הכניסו למוסד אונים בכפר סבא (כי אסור היה להחזיק ילדי עובדים במלון) . רחוקים מההורים חיינו במוסד 3 שנים כאשר הורינו שילמו את כול משכורתם למוסד. לאחר 3 שנים ביקשתי מאבי שאנו רוצים לגור איתם כי המרחק מהם מאוד קשה. ובכיתה ד' עברנו למושבה הגרמנית בירושלים בבית תת קרקעי אבל היו לנו חיים נפלאים כי היינו יחד עם הורינו בארץ שלנו.

הזוית האישית

אסתר לסבון: המסר שלי לדורות הבאים להיות יחד כמשפחה וככה נתגבר על כל המכשולים, אהבה נתינה ואחדות הם הכוח שלנו!

 

מילון

הוולד
הגיע לעולם, יצא מרחם אימו

ציטוטים

”העלייה וההתמקמות בארץ“