מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

עלייה והגשמה

יוספה מעיין וליאל
חברה בלהקת ביה"ס -ריקודי עם, ברומניה
עברית שפה קשה...

שמי המקורי הוא יוספינה חכם (שמי בתורה מירה יוספה), נולדתי ברומניה בשנת 1949, להוריי פרידה ויצחק חכם ז"ל.

סיימתי שבע שנות לימוד בבית הספר היסודי, כשאני מצטיינת בלימודים. זה לא היה מובן מאליו לילדה יהודיה, לקבל כל שנה פרס על הצטיינות בלימודים, למרות שלא הרגשתי אפליה מפורשת. כאשר אחד החברים הקרובים שלי  כינה אותי בעת ויכוח "יהודיה מלוכלכת", הבנתי שאני לא חיה במדינה שלי, ולכן כשעלינו לארץ משפחתי ואני (אבא אמא ואחי) בשנת 1963 ואני בת 14 , הרגשתי שהגעתי לארצי,  ארץ היהודים שבה לא יכנו אותי בשמות גנאי.

ביום הראשון ללימודים בבית הספר בארץ, קראו לי בשם יוספה, ואהבתי מאוד את השם. מקור השם הוא סבי יוסף מרקוביץ ז"ל שנספה ביאסי, עיר מולדתי בשנת 1942, בפוגרום הידוע של יהדות רומניה, בקרונות המוות . קברו לא נודע עד היום. משפחתה של אימי נפגעה קשה בעקבות רצח אב המשפחה (סבי יוסף ז"ל) ואימי, פרידה מרקוביץ' ז"ל, הוצאה מבית הספר היסודי בו למדה, בהיותה בת 12 בלבד. היא נשלחה ללמוד מקצוע אצל תופרת עלית בעיר. גם משפחתו של אבי, יצחק חכם ז"ל, נפגעה מהפרעות, ואבי ואחיו נאלצו לבצע עבודות כפייה כבר בגיל 15. הם חיו בפחד מתמיד ובמחסור קשה עד לסיום המלחמה.

ביום הראשון ללימודי בביה"ס היסודי בארץ (אוקטובר 1963), ביה"ס ממלכתי ג' בצפת, ביקש מחנך הכתה, שלמה בנדרלי,  לבחון את התלמידים בחינת פתע במתמטיקה. הגשתי תשובות לשמונת התרגילים שהוא כתב על הלוח ,  על שתי הבעיות המילוליות שהיו כתובות, לא עניתי כיוון שלא הבנתי מה כתוב, לא ידעתי עברית, אף לא מילה אחת. קיבלתי ציון 80 מתוך 100, התפרסמתי בכל בית הספר כתלמידה מצטיינת במתמטיקה. חבלי הקליטה לא היו קלים, למרות שסיימתי את בית הספר התיכון, ונבחנתי בכל הבחינות הממשלתיות (אז לא היו בחינות בגרות בתיכון). רק בעת תקופת עבודתי כספרנית בתיכון עמל,  הצלחתי להתגבר על קשיי השפה, על ידי קריאה מרובה של ספרים.  באותה תקופה הגיעו לארץ מספר לא מבוטל של עולים מרומניה. חלק מהם הגיע לעיר צפת. מאחר ובכיתה שלי למדה תלמידה שעלתה לישראל שנתיים לפני, התחברתי באמצעותה, לחברת העולים "הרומנים", ומדי יום שישי נפגשנו במסיבות משותפות. החברות שלי בקבוצה הזאת, והתקשורת  בשפה הרומנית, עכבה במידה מסוימת את לימוד השפה העברית, והרחיקה אותי מחברת הצברים בספסל הלימודים. בזמן הזה הוריי עבדו פרנסו את המשפחה. אבי הצטרף  לאחיו במאפייה קטנה, ברחוב "היהודים" בעיר העתיקה בצפת, והתמחה באפיית בייגלה. לימים הפך הבייגלה למותג בצפת, ואבא עבד במאפייה עד גיל  86 וקיבל את אות יקיר צפת. אבי נפטר לפני שנה, בינואר 2019, בגיל 93. אני עדיין עובדת בבית הספר הרב תחומי צפת (כבר 50 שנה), אוהבת את עבודתי, יש לי שלושה ילדים נשואים ושמונה נכדים.

אבי היקר, יצחק חכם ז"ל, "איש הבייגלה" האגדי במאפייה שלו בעיר צפת.

 

אימי, אבי , אחי ואנוכי בשנת 1962

 

 

אני וחברתי, ליזה פרייזלר, תלמידות כיתה ט', שנת 1965, בצפת

 

לצפייה בסרטון וידאו של יוספה:

https://youtu.be/-F8MYh2bbic

 

הזוית האישית

יוספה: השתתפתי בפרויקט "הקשר הרב דורי" בתור "סבתא בהשאלה" לשתי תלמידות בכיתה ז1- מעיין וליאל. הביקורים המשותפים במנהרות הכותל ובבית התפוצות היו חוויות בלתי נשכחות. אני מקווה שהבנות למדו מהסיפור האישי שלי, על ההיסטוריה של העם היהודי בשואה ועל קשיי הקליטה של יהודות הגולה בארץ ישראל. אני מאחלת להן לימודם פוריים, הצלחות ונחת רב להורים ולסבים.

מעיין וליאל: פרויקט "הקשר הרב דורי" והסיפור האישי של יוספה העשירו את ידיעותינו על השואה וההיסטוריה של העם היהודי בגולה. במנהרות הכותל ובבית התפוצות למדנו המון על עמים נוספים (מלבד רומניה). אנחנו מאחלות ליוספה בריאות טובה, משפחה רחבה ותומכת והצלחה בהמשך החיים.

מילון

פוגרום
פוגרום הוא פעולה קבוצתית אלימה כנגד קבוצה אתנית או דתית מובלת בידי ההמון, במטרה להביא לפגיעה חסרת הבחנה בנפש וברכוש של הקבוצה הנפגעת, בדרך כלל יהודים. במונח נעשה שימוש נרחב לתיאור התנכלויות המוניות רחבות היקף כלפי יהודים כקבוצת מיעוט שונה וזרה במזרח אירופה, על ידי קבוצות מאורגנות או ספונטניות. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”כאשר אחד החברים הקרובים שלי כינה אותי "יהודיה מלוכלכת" הבנתי שאני לא חיה במדינה שלי.“

”חבלי הקליטה לא היו קלים למרות שסיימתי את בית הספר התיכון ונבחנתי בכל הבחינות הממשלתיות“

”התפרסמתי בכל בית הספר כתלמידה מצטיינת במתמטיקה למרות שלא ידעתי מילה בעברית.“

” “