מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העלייה וההיקלטות של סבתא נעמי

תכנית הקשר הרב דורי ברמת החייל
פעילות תכנית הקשר הרב דורי
סיפור העלייה וההיקלטות של סבתא נעמי

אני נולדתי בשנת 1935 בבסרביה בפרוץ מלחמת העולם השנייה להורים מורים ודוברי עברית והעברית הייתה לשפת אם שלי.

בתאריך 14/7/1948 עליתי יחד עם משפחתי לארץ באניית מעפילים לתל אביב והגענו לנתניה ששם היו בני משפחתנו. הגענו לארץ בדיוק בתום ההפוגה הראשונה של מלחמת השחרור והורדנו בנמל תל אביב מהאנייה בסירות, מיי הים קיפצו סביבנו בגלל הפצצתם של המצרים את תל אביב. האיצו אותנו מהסירות ישר למקלטים שבנמל. לאחר מכן הועברנו לאוטובוסים והגענו לנתניה.

בגיל 13 וחצי התחלתי ללמוד בפעם הראשונה בחיי בבית הספר, הגעתי ישר לכיתה ח'.

ההיקלטות בקרב הצברים לא הייתה קלה למרות העברית שבפי. בעזרת שתי תלמידות שהתנדבו לעזור לי והפכו לחברותיי הטובות, הצלחתי לעבור את מכשולי הקליטה. ילדי הכיתה שלי קיבלו אותי בתמיהה כי הייתי העולה החדשה הראשונה בכיתה, הם הסתכלו עליי כעל יצור מוזר שדובר עברית רהוטה, ולא ידעו איך להתייחס אליי, דבר שהוביל גם להתרחקותם  ממני. לא הייתי מקובלת.

כשעברתי ללמוד בתיכון (בכיתה ט') הגיעו עוד ילדי עולים חדשים מפני שהעלייה אז גברה עם תום מלחמת השחרור.

בתום לימודיי בתיכון, גויסתי לצבא וביקשתי לעבוד ולעזור לילדיי עולים חדשים במסגרת צבאית. נשלחתי לקורס הכנה למדריכי גדנ"ע שארך כחצי שנה. בתום הקורס נשלחתי כמו כולם להגיע לילדיי המעברות ולעבוד איתם עם הידע שרכשתי בקורס ולעזור להם להיקלט בארץ.

באותו קורס של הגדנ"ע, היה חניך אחד שהתבלט בידענותו במיוחד בענייני משפט, כי כבר למד משפטים תוך כדי שירותו הצבאי. בתום שירותי הצבאי התחלתי ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה בירושליים ושם במקרה פגשתי באותו חניך מהגדנ"ע  שגם הוא היה סטודנט באוניברסיטה ולאחר אותה פגישה הפכנו לזוג ובתום לימודיי באוניברסיטה, התחתנו ונולדו לנו ארבעה צאצאים ובזכותם 19 נכדות ונכדים.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי.

מילון

עולה חדש
בחוק הישראלי "עולה חדש" הוא מעמד שבו נמצא מי שמבקש לשבת ישיבת קבע בישראל מכוח חוק השבות. חוק השבות מעניק זכות עלייה לישראל לא רק ליהודים, אלא גם לאנשים ממוצא יהודי עד דור שלישי, וכן לבני זוג של יהודים. ויקיפדיה

ציטוטים

”ההיקלטות בקרב הצברים לא הייתה קלה למרות העברית שבפי.“