מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העליה של משפחת מרקוביץ'

לוטי ונעמה פגי
לוטי בת 18
בסיפור רואים כמה מהרפתקאות העלייה של משפחת מרקוביץ'

העלייה לארץ ישראל

עוד מתחילת מלחמת השחרור אבא שלי החליט לעלות עם משפחתו לישראל. המלחמה הסתימה ובבוקרשט, עיר הבירה של רומניה התחילו להתהלך שמועות שיהודים המעוניינים לעלות לישראל יורשו לעשות כך. אז אבי הלך למשרד הפנים וביקש אישור יציאה למשפחתו המורכבת מעצמו, אימא אסתר, אני לוטי בתם הראשונה והתאומות נטי ולקה.

התור ליציאה מרומניה היה מאוד ארוך והרומנים התחילו לעשות בעיות עם אישורי היציאה. לאורי ואחיותיי שלחו את האישורים הדרושים, אבל אותי ניסו לעכב מיפני שהייתי סטודנטית בשנה השנייה לכימיה, כמובן מאוד דאגנו אבי הלך פעם נוספת למשרד הפנים והתחנן לשחרר גם אותי הבטיחו לו וגם קיימו.

בתאריך 26 לספטמבר קבלנו את האישור. תאריך היציאה שלנו מבוקרשט היה ב-28 לספטמבר. שמחנו מאוד ולא הספקתי להיפרד מכל חברי וגם לא מחלק גדול של המשפחה. בערב הנסיעה תחנת הרכבת "פילרת" הייתה צפופה עם העוזבים ומלוויהם היו שעות הערב המאוחרות והרכבת יצאה לכיוון הנמל "קונשתנצה".

בי בי בוקרשט!

נסענו כל הלילה ובבוקר הגענו. האנייה עגנה כבר בנמל אבל לקח לנו יום שלם עד שכל העולים עלו עלייה. בין האחרונים שעלו כמובן משפחת מרקוביץ. האנייה, ששמה היה טרנסילבניה, נבנתה בשביל 500 נוסעים אבל באותו ערב עלו עליה 1500 נוסעים. הצפיפות הייתה איומה ואחר סיור הקרות קצר אבי החליט שנלון על סיפון האנייה. יותר אויר ויותר שטח וכך לננו 3 לילות על הסיפון.

אחר הלילה השלישי שהשמש עוד לא זרחה, היה רק טיפת אור, ראינו באופק את הר הכרמל ואחר כך במידה שהתקרבנו ראינו את הבניינים היפים שמצופים באבן של העיר חיפה. המראה היה נפלא, לא ציפינו ליראות כזה יופי. כולם התרגשו ולבנו התמלאו בשמחה. הגענו לארץ המובטחת!

 לוטי פגי היום

לוטי היום

לוטי היום

בנמל חיפה התחילו להוריד את העולים, קודם את ההורים עם התינוקות אחר כך את הזקנים ובסוף לפנות ערב הורידו גם את האנשים בגיל הביניים ואת הצעירים. עד שמשפחתנו הגיע לשער העליה, פקידי הסוכנות עזבו את העבודה בגלל השעה המאוחרת. המליצו לנו להוציא מאיזה מחסן שנישאר פתוח מזרוניי קש ושמיכות ולישון תחת כיפת השמיים, התאריך היה 1 באוקטובר והערב היה די חמים. באמצה הלילה ענן קטן קטן כיסה את הירח והגשם ירד, התעוררנו עם סמיכה רטובה, למזלנו הגשם לא היה חזק וכמה מהאנשים שהיו איתנו אמרו שגשם מביא מזל, ובאמת כך היה. די מהר כולנו התחתנו, הקמנו משפחות, בנינו בתים ועבדנו במקצועות שאהבנו. וכמובן כולנו אהבנו ואוהבים עד היום כולנו אוהבים את ארץ ישראל.             

                           

לוטי בת 18

לוטי בת 18
 

                                         נעמה פגי מתעדת את סיפורה של  סבתא לוטי פגי      

נעמה פגי

נעמה פגי
 
העשרה
יהדות בוקרשט: "יהדות בוקרשט היא קהילה יהודית מאורגנת שהתקיימה במשך מאות שנים בעיר בוקרשט ותרמה רבות לכלכלתה ולתרבותה של העיר בפרט ושל רומניה בכלל. העיר בוקרשט נוסדה במאה ה-14 בקירוב, ויהודי בוקרשט מוזכרים במסמכים החל מהמאה ה-16‏. בעיר התקיימו חיים שוקקים של תרבות יהודית. היחסים בין הקהילה היהודית לבין האוכלוסייה הרומנית שבקרבה התקיימה, ידעו עליות ומורדות והושפעו מהלכי הרוח ששררו במדינה ובעולם הנוצרי וגם מן הנסיבות המדיניות והפוליטיות של האזור כולו. לשיא פריחתה הגיעה הקהילה בתקופה שבין מלחמות העולם, אולם לאחר הרדיפות של תקופת שואת יהודי רומניה ולאחר גילויי העוינות מצד המשטר הקומוניסטי, שבאו בעקבותיהן, דעכה הקהילה ומרבית היהודים עלו לישראל."
 
תשע"ה

מילון

קונסטנצ'ה
עיר נמל ברומניה

יהדות בוקרשט
יהדות בוקרשט היא קהילה יהודית מאורגנת שהתקיימה במשך מאות שנים בעיר בוקרשט ותרמה רבות לכלכלתה ולתרבותה של העיר בפרט ושל רומניה בכלל. העיר בוקרשט נוסדה במאה ה-14 בקירוב, ויהודי בוקרשט מוזכרים במסמכים החל מהמאה ה-16‏[1]. בעיר התקיימו חיים שוקקים של תרבות יהודית. היחסים בין הקהילה היהודית לבין האוכלוסייה הרומנית שבקרבה התקיימה, ידעו עליות ומורדות והושפעו מהלכי הרוח ששררו במדינה ובעולם הנוצרי וגם מן הנסיבות המדיניות והפוליטיות של האזור כולו. לשיא פריחתה הגיעה הקהילה בתקופה שבין מלחמות העולם, אולם לאחר הרדיפות של תקופת שואת יהודי רומניה ולאחר גילויי העוינות מצד המשטר הקומוניסטי, שבאו בעקבותיהן, דעכה הקהילה ומרבית היהודים עלו לישראל.

ציטוטים

”קח הכל בקלות ובחיוך“