מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העליה שלנו ממרוקו לארץ – ישראל

רחל מזרחי ומשה דמסיה
רחל בילדותה עם הוריה ואחיה
מגורים בירושלים

נולדתי במרוקו למשפחתי היקרה, משפחת דהאן. היינו 12 ילדים במשפחה, אימי כל שנה וחצי בערך ילדה תינוק.
אני הייתי הבת השנייה במשפחה. אחי הבכור נפטר בהיותו בן – 3 ממחלת האדמת. כיוון שלא היו אז חיסונים כמו היום, מי שחלה במחלת ילדים היה נפטר.
גרנו במרוקו כמה שכנים בחצר אחת, זה היה כמו בית אחד לכולם. למדתי בבית- ספר אליאנס. כשהייתי חוזרת מבית- הספר הייתי עוזרת המון לאימי בבית.
אני זוכרת, שאימי שלחה אותי לקנות ספינז' כל בוקר, וכשהייתי הולכת לבי היה פועם בחוזקה והייתי רועדת מפחד, כי לעתים קרובות הייתי קונה ורוצה לשלם למוכר ואז היה רץ ערבי מאחורי וגונב ממני את הכסף.
היה מאוד קשה ומפחיד לחיות במחיצתם של הערבים במרוקו.
 
כשהייתי בת- 10 הורי החליטו לעזוב את מרוקו ולעלות לארץ ישראל. אימי הלכה לבית- ספרי כדי להגיד למנהלת שאנחנו עוזבים את מרוקו ועולים לא"י ואז היא מגלה שהמנהלת של בית- הספר הייתה גם המורה שלה כשהייתה ילדה.
כשהיינו במרוקו היינו חמישה אחים. אחי הבכור קבור במרוקו. כשעלינו לאוניה בשם "קוטוביה" ממרוקו לצרפת, אימי הייתה בהריונה השישי. מצרפת הפלגנו באוניה בשם "גולדניש" לנמל חיפה. משם העבירו אותנו לכפר חרובית שנמצא ליד כפר מנחם. גרנו שם במעברה כמחצית השנה בצריף מעץ ללא חשמל. היינו מדליקים עששית על נפט. אני זוכרת, שכל יום הזכוכית הייתה מתפוצצת והיה צריך לרוץ לקנות זכוכית חדשה.
 
אבי היה עובד בעצי החרובים, שמהם היו עושים את העראק. אבא היה שם שמיכה על האדמה, כדי שהחרובים יפלו על השמיכה ואנחנו היינו נהנים לשבת על השמיכה, לאסוף ולאכול חרובים. משם עברנו למעברת תלפיות בירושלים. גרנו בצריף מפח אזבסט עגול.
אבא עבד בסולל- בונה ואימא גידלה אותנו בבית. הייתה בבית אוירה שמחה. ישנו ארבעה במיטה אחת, ראש- זנב, ישר והפוך, אבל היה המון מקום בלב. אחרי ארבע שנים עברנו לקטמון, שם כבר הייתה לנו דירה של 3 חדרים ונולדו לנו עוד שישה תינוקות.
אימי גידלה את כולם ועבדה קשה כדי לקיים אותנו. אבא נפטר בגיל- 52 ואימי המשיכה לגדל אותנו לבדה.
כולנו השתדלנו להיות ילדים טובים וללמוד טוב ועזרנו לה בכל מה שהייתה צריכה. יש לי אח שהיה מוצלח במיוחד בלימודים בקריית – נוער והיום הוא עורך – דין ושופט מצליח בארץ.
 
העשרה
אליאנס: " כל ישראל חברים (בראשי תיבות: כי"ח, בצרפתית – Alliance Israélite Universelle – "אליאנס") הוא ארגון תרבותי יהודי הפועל במספר ארצות. מקום מושב ההנהלה העולמית היה בתחילה ונשאר עד היום בפריז".
תשע"ו

מילון

ספינז'
מאכל שמקורו בצפון אפריקה. הוא עשוי מבצק שמרים ומטוגן בשמן עמוק בדומה לסופגנייה.

עששית
כלי תאורה קטן, שבו פתיל דלוק טבול בחומר בעירה.

אליאנס
כל ישראל חברים (בראשי תיבות: כי"ח, בצרפתית - Alliance Isra?lite Universelle - "אליאנס") הוא ארגון תרבותי יהודי הפועל במספר ארצות. מקום מושב ההנהלה העולמית היה בתחילה ונשאר עד היום בפריז.

ציטוטים

”כשיש מקום בלב, יש מקום לכולם ולכל דבר, צריך רק לאהוב.“