מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העלייה מתימן

אגם וסבתא במפגש הראשון בקשר הרב דורי
לקראת הגיוס הצבאי
הקושי של העליה של יהודי תימן

העלייה מתימן 1949

סיפור העלייה

הגענו מתימן לאוהלים של ראש העין עם המשפחה מצד אמא של סבתא. בגיל שנה עברתי לאוהלים בעין שמר עם אבא שלי. בתקופה זאת היו תינוקות שנעלמו ולא ידוע מה היה גורלם, לכן  בני המשפחה שמרו עליי מאוד. גדלתי עם סבא וסבתא מצד אבא שלי, אני זוכרת את העץ הענק שכולנו היינו יושבים תחתיו ואני הייתי שרה לילדי השכונה.

אבא שלי התחתן בפעם השנייה ונולד להם ילד משותף. הביקורים של אבא שלי היו בערך פעם בשבוע. הוא היה מגיע מרמת השרון והפרידה שלי ממנו הייתה מאוד קשה. כאשר סבא וסבתא שלי קיבלו דירת שיכון בכרכור – הייתה  גם לנו גינה קטנה עם ירקות עצי הדרים. כשהייתי בת 7 אבי התחתן פעם שלישית ונולדו לו ולאשתו השלישית שלושה ילדים. באותו הזמן אמי חיה  בראש העין עם בעלה השני ולהם נולדו 7 ילדים בסך הכול אנחנו 11 אחים.

כשהייתי בגיל 14 הכרתי את אמי. זה היה בחופשת פסח- הגיע אלינו בעלה של אמי עם אחד הילדים שלו. הוא ביקש לקחת אותי כדי שאני אכיר את אמא שלי והוא רצה שאני אהיה איתם. כשקראו לי וסיפרו לי שבעלה של אמא שלי בא לקחת אותי מאוד התרגשתי  ואפילו בכיתי. כל ערב שישי לאחר הארוחה כל ילדיי השכונה היו נפגשים במעין פארק ושם הייתי שרה ומחקה זמרים.

גיל בוגר

לימים יצאתי לעבוד כאופר אצל משפחת רופאים בתל אביב. אהבתי לרקוד ולשיר. בשנת 1971 התחתנתי עם איציק זוקע.

יום החינה

img_0504-2

החתונה

img_0502-2
                                         בעלי איציק ואני ביום חתונתנו

ונולדו לנו שלושה ילדים :יניב שרון ודנה. היום שלושתם נשואים  ולהם ילדים מקסימים שהם הנכדים שלי. למרות כל הקושי בארץ כיום אני מאושרת וחושבת שהחיים היו די טובים. עם הזמן לימדתי את הנכדים שלי כמה החיים שלהם כיום יפים לעומת הילדות שאני עברתי. יש לי שמונה נכדים שאחת מהם אגם זוקע שהיא ירשה ממני את השירים והריקודים וכיום היא שרה ורוקדת. הנכדים שלי נפלאים והקשר שלי איתם הוא נפלא .הם האושר שלי ואנחנו מאוד מאוד מחוברים באהבה.

img_0501
תמונה משפחתית: בעלי איציק ואני ביחד עם בתי -אמה של אגם נכדתי האהובה, אביה ואחיותיה נכדותיי האהובות.

הפתגם שאמי כל הזמן אומרת: "שהשמחה והחיוך מקרינים אושר".

זכרונות ילדותי – החפץ האהוב

סבתא שלי זוהרה הייתה מספרת לי שאבא שלי בתימן היה ילד מאוד מוכשר והיה עושה תכשיטים. הדודה שלי סעידה הייתה בת בכורה לסבתא שלי. כשגדלתי אצל סבתי בכרכור רוב הזמן הייתי אצל הדודה שלי שהיא בשבילי הייתה כמו אמא ולה היו שמונה ילדים, אני הייתי חלק מילדיה,  אהבה אותי מאוד ודאגה לי. היא  הביאה לי תכשיט מאוד מיוחד של צורף תימני. התכשיט מאוד יקר לי ואני שומרת עליו.

img_0543
תכשיטים  של דודתי מאוד יקרים  ללבי

img_0539-2

סיפורים שסבתא רבתא סיפרה לסבתא רחל

במהלך הדרך מתימן לישראל סבתא רבתא שלי יצאה עם ארבע בנות ובן אחד שהוא סבא רבה של נכדתי אגם. שתי בנות  נפטרו ז"ל ונשארו לה שתי בנות ובן. אחת קראו לה סעידה והשנייה מרים ואבא שלי שלום. דודה שלי מרים הייתה בהריון וילדה תאומות במעברה עין שמר בכרכור. שתי התינוקות התאומות. נעלמו במעברה. לכן מהפחד סבתא שלי שגידלה אותי שמרה עליי ולא נתנה לאף אחד להתקרב אליי. היא חשדה בכולם. סבתא שלי מספרת לי שהיא זוכרת  צרחות ובכי נורא ואיום, מכיון שלא ידעו מה עלה בגורלם של אותם ילדים שנעלמו.

סיפור מאוד מאוד עצוב לי שאבא שלי התגרש מאמא שלי בתימן הוא התחתן עם בת דודה שלו ולהם נולד בן ששמו ראובן ז"ל, הוא נפטר בגיל 55. לימים אבא שלי שוב התגרש ואת הילד ראובן שוב אבא שלי לקח אותו בדרך משפטית. כשהייתי בכיתה א' אבא שלי שוב התחתן בפעם השלישית ונולדו לו שלושה ילדים.

אני זוכרת שכשהייתי בת עשר הייתי הולכת לעבוד בדילול גזר ובציר של ענבים עם עוד ילדות מהשכונה. באחד הימים היה לי חום מאוד גבוה באמצע הבציר של הענבים התעלפתי ומאותו יום סבתא שלי לא נתנה לי לעבוד כי הייתי ילדה חלשה. אני זוכרת קטע מאוד יפה כשהייתי שרה וכולם היו מפסיקים לעבוד ומקשיבים לי. מאותו היום זה התגלגל לבית הספר שלי והייתי שרה בכל הטקסים מאוד אהבתי לשיר. שרתי את השיר שני אורות בליל.

וגם את השיר עץ הרימון.

הזוית האישית

 רחל: אני משתתפת השנה בתכנית "הקשר הרב דורי" יחד עם נכדתי אגם לה סיפרתי את סיפורי.

מילון

פרשת ילדי תימן
לאחר שנים רבות נעשו חקירות על ילדי תימן שנעלמו ותמיד נתקלו בסירוב בטענה שהילדים נפטרו ממחלות . אותם ילדים נעלמו עד היום לא ידוע מה עלה בגורלם.

ציטוטים

”שהשמח והחיוך מקרינים אושר“