מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העליה מרוסיה לארץ ישראל

העליה מברית - המועצות, בשנות ה- 90
מפת אוזבקיסטן ובתוכה העיר קרשי- Qarshi
סיפור חיי ברוסיה ובישראל

ילדותי בקארשי

נולדתי באוזבקיסטן, בעיר קרשי, בשנת 1958, להורי: זבולון ויפה ז"ל. קרשי – היא עיר השוכנת בדרום אוזבקיסטן, ומשמשת כבירת מחוז קשקדריה. העיר מרוחקת כ-520 קילומטרים מהבירה טשקנט, וכ-335 קילומטרים מגבול אוזבקיסטן-אפגניסטן.

בעיר קרשי גרנו בבית גדול בעל שמונה חדרים עם חצר שהקיפה את ביתנו. בבית הזה העברתי את ילדותי עם שבעת אחיי ואחיותיי. בית זה היה משותף גם עם הדודים שלי שמנו שמונה נפשות. לאחר בואי מבית הספר עזרתי לאימי בעבודות הבית ולאחר מכן הייתי יוצאת עם חברותיי והיינו משחקות במשחקים שונים בחצר. שיחקנו בחבל, בכדור ובעוד משחקים. באזור שבו גדלנו, דיברנו בשפה הרוסית והבוכרית, אלו היו השפות המקומיות.

העיר- קרשי שבאוזבקיסטן

שמירת מנהגי היהדות בין הגויים

על אף שחיינו וגדלנו בין הגויים נהגנו לשמור על מנהגים והלכות של עמנו, העם היהודי. בחודש תשרי, בראש השנה, היינו נוהגים להתאסף כשלוש משפחות ולחגוג את החג במשך יומיים. נהגנו לבנות כמידי שנה בשנה סוכה ענקית לכל המשפחה ואליה הוזמנו אורחים רבים. שמרנו על עוד מנהגים שונים במעגל השנה, וחגגנו אותם. היינו אוכלים מאכלים מסורתיים בוכרים, כמו: דושפרה (אלו הם כיסוני בשר), אושפלאו, שולה,סמבוסק ועוד מאכלים כמיטב המסורת הבוכרית.

אושפלאו- בוכרי

העליה לארץ

לאחר לימודיי בתיכון המקומי, בהגיעי לגיל שבע – עשרה, נישאתי לבעלי, רחמים. בהיותי בגיל שלושים – ושש עליתי עם בעלי וחמשת ילדינו לארץ- ישראל, היה זה בשנת 1994. תחילה נסענו ברכבת מהעיר בוכרה (בהמשך הזמן עברנו מהעיר קרשי לעיר בוכרה) לעיר מוסקבה, בירת רוסיה. משם לקחנו מטוס לוינה, ומשם המשכנו את דרכינו  לארץ- ישראל. בבואנו לארץ התמקמנו בעיר ירושלים, בעלי הלך לעבוד בעירייה ואני התמסרתי לילדיי בבית. עם הזמן התחלנו להתקרב יותר ויותר אל היהדות. כאשר ילדיי גדלו  הם הלכו כולם לישיבות, התחתנו והקימו בתים טובים בישראל.

עיריית- ירושלים, ככר- ספרא

כיום אני סבתא לנכדים רבים, כולם הולכים בדרך הנכונה שטווינו להם, בדרך היהודית הצרופה.

הזוית האישית

יעל אשרוב מתעדת את סיפורה של מרים מורדכייב.

מילון

המטבח הבוכרי
המטבח הבוכרי הוא מטבח של יהודי בוכרה שמקורם במרכז אסיה ולכן הוא היה גם מושפע מהמטבחים המקומיים של תרבויות סמוכות (כגון: המטבח הסיני, המטבח הפרסי, המטבח הטורקי-עות'מאני) מה שהפך אותו למטבח עשיר, מגוון ומעניין ביותר. במטבח של הקהילות היהודיות הגדולות של האזור, כמו בכל שאר המקומות בעולם, משתמשים במטבח המקומי, תוך הכנסת השינויים היהודיים המתבקשים: כשרות, חגים ומועדים, טקסים וכללי השבת. המטבח הבוכרי מתאפיין בשימוש נרחב בבשר, באורז ובירקות.

ציטוטים

”שמירת המצוות והחגים היהודיים מאוד חשובה גם עם כל הקשיhם שמסביב!“