מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העלייה ממרוקו לארץ ישראל האהובה

משה ונכדתו מאיה המתעדת
סבא משה והוריו מטיילים במדרחוב בקזבלנקה
הוריי לא שכחו את ירושלים, לא בקזבלנקה ולא באילת

שמי משה בן שטרית, נולדתי בשנת 1951 במרוקו וגרתי בעיר קזבלקה, פירוש השם הוא בית לבן ('קאזה' זה בית ו'בלנקה' זה לבן). כל הבניינים בעיר היו לבנים ויפים. כל היהודים שגרו באותה עיר הייתה להם את הערגה לעלות למדינת ישראל ובפרט להגיע לעיר הכי קדושה – ירושלים.

העלייה לארץ והחיים באילת

עליתי בשנת 1954 כשהייתי בן שלוש. נחתנו באילת ומשם העבירו אותנו לבתים נפרדים והתמקמנו שם. היינו שלוש נפשות: אבא, אימא ואני. באילת התחלתי ללמוד בבית ספר. החום היה שם מאוד קשה ובתקופה הזו לא היו מזגנים. השתמשנו בצינור מים במרפסת שהיו בו חורים, משם זרמו מים שנתנו לנו מעט אוויר.

אבא שלי החליט לעבור לגור בירושלים עיר הקודש, זה היה החלום שלהם – להגיע ולגור בירושלים, בנוסף אבא ואימא שלי החליטו שהם יעזבו את אילת עקב כל הקשיים של החיים בה. לכן אבא שלי החליט לנסוע לירושלים ולחפש דירה בירושלים. לאחר שהוא מצא דירה ברחוב אגריפס (שזה באזור מחנה יהודה), עברנו מאילת לגור בירושלים. מזג האוויר היה נוח מאוד והיו לנו בה את כל השירותים שמשפחה צריכה בעיר.

בירושלים

בירושלים למדתי בבית ספר אליאנס, שנמצא באזור מרכז כלל. בית הספר היה בית ספר צרפתי ולמדנו בו צרפתית כשפה זרה. בבית הספר היו לי חברים מאוד טובים ונהניתי בלימודים. ירושלים עשתה לנו רק טוב והרגשנו שהגענו למחוז חפצינו, כמו שההורים שלי חלמו בחו"ל להגיע לעיר הקודש. כמו שאומרים: "ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור".

לאחר שסיימתי את הלימודים בבית הספר היסודי עברתי ללמוד בבית ספר תיכון אורט על שם ליידי דיוויס בקרית יובל. זה היה בית ספר מקצועי שלמדו בו מגוון מקצועות. אני למדתי קירור (כל הנושא של מזגנים, מאווררים וכו'). לאחר סיום הלימודים נשארה לי תקופה של חופש עד גיוסי לצבא.

השירות הצבאי

התגייסתי לצבא בתאריך 2.11.69, ולאחר הגיוס שלחו אותי לעשות טירונות בבסיס "קדום" שהיה ליד העיר הערבית שכם. בטירונות למדנו לתפעל נשק וגם עשינו מסעות עם כל הקיטבג על הגב בסביבות הבסיס. הכרתי שם חברים חדשים שהתגייסו מכל קצוות הארץ, היה מאוד מעניין. המחלקה שלנו הייתה מאוד מאוחדת. לאחר סיום הטירונות חזרנו ל"בסיס תל השומר" לשיבוצים לכל מיני חילות. מ"בסיס קליטה תל השומר" פיזרו אותנו לכל מיני בסיסים בארץ, ומשם שיבצו אותי לחיל המשטרה הצבאית, שהבסיס שלה היה בצריפין. לאחר מספר חודשים שלחו אותי לעשות קורס סמלים. שירתי בצריפין כשנה. לאחר מכן נשלחתי לקורס סמלים, חזרתי לצריפין ושובצתי בתור סמל מחלקה.

לאחר השיחרור, בשנת 1972, יצאתי לשוק החופשי והתחלתי לעבוד בנגריה באזור התעשייה עטרות ומשם עברתי להדבקת טפטים, שהיה "עבודה מועדפת". כמו כן עבדתי כסוכן משקאות בחברת יפאורה.

חיי הצעירים

אני ואשתי רבקה הכרנו במועדון מפלגת העבודה, לשם היינו באים למפגשים חברתיים והיו גם מסיבות ריקודים כל מוצאי שבת. שם הכרנו והתחלנו לצאת כחברים.

סבא משה עם סבתא רבקה, אחיה איציק ואחותה רוחה

אחרי שלוש שנים הצעתי לרבקה, שהיא סבתא של מאיה כמובן, נישואין, תוך כדי שירותי בצבא, נישאנו באולם רונית ברחוב ההסתדרות. לאחר שנה נולדה בתי הבכורה טלי (דודה של מאיה המתעדת). היא הייתה ילדה מדהימה ויפה מאוד וכולם התלהבו ממנה. לאחר מכן השתחררתי מהצבא ואז התגייסתי לעבוד בחברת אגד כנהג אוטובוס. לאחר חמש שנים רכשנו בית בשכונת קרית יובל. כאשר מלאו תשע שנים  לטלי נולדה בתי מיכל המתוקה. לאחר שלוש שנים נולדה בתי השלישית עינת. בהמשך עברנו דירה לשכונת רמות בירושלים ולאחר שמונה שנים נולד אורי בן הזקונים שלנו.

כיום

כיום אנחנו גרים בשכונת ארמון הנציב ומכל בת יש לנו שני נכדים, סך הכל שישה נכדים מתוקים ויפים ומקסימים. בן הזקונים שלנו עדיין רווק, סיים תואר ראשון בהנדסת תוכנה ויתחתן בעזרת השם בקרוב. לאחר ארבעים ושלוש שנות עבודה באגד פרשתי לפנסיה ואני מאוד מאושר ושמח במשפחה שלי, בבת זוגתי, בבנות שלי ובבן שלי, כמו גם בחתנים ובנכדים המתוקים. כל המשפחה שהקמנו היא לתפארת.

הזוית האישית

מאיה: היה לי מאוד כיף להיפגש בבית הספר עם סבא שלי. גיליתי כמה דברים חדשים שלא ידעתי עליו וזה היה מעניין. המפגשים חיזקו את הקשר שלי עם סבא.

משה: התכנית היא מאוד מיוחדת, לומדים ממנה הרבה. זכיתי להיות עם מאיה הנכדה שלי ולהעמיק את הקשר איתה. מאיה ילדה מדהימה ונהניתי מכל מפגש איתה בבית הספר.

מילון

עבודה מועדפת
בסעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי, עבודה מועדפת ועבודה נדרשת היא עבודה של מסיימי שירות בצה"ל ושירות לאומי במקצועות המוגדרים בחוק, לאחר שעבד במשך שישה חודשים מלאים. על העובד להתחיל את עבודתו במהלך השנה הראשונה משחרורו, ולסיימה עד שנתיים מיום סיום שירות חובה. בעבודה מועדפת, זכאי העובד למענק חד-פעמי. אם עבד פחות משישה חודשים, הוא זכאי, בתנאים מסוימים, למענק חלקי. את המענק משלם המוסד לביטוח לאומי. (ויקיפדיה)

ערגה
רצון חזק. געגועים עזים. התרפקות על זכרון דבר נעים והתאוות אליו במחשבה. (ויקימילון)

ציטוטים

”אני מאוד מאושר ושמח במשפחה שלי, בבת זוגתי, בבנות שלי ובבן שלי, בחתנים ובנכדים המתוקים“