מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העליה מבגדאד של סבתא ויקי מיכאל

יונתן וסבתא ויקי
צריף מספר 163 בשנת 1955
סבתא ויקי עלתה מבגדאד וחיה במעברה

שמי ויקי דבשי. אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, זהו סיפורי:

נולדתי בבגדאד (עיראק) להורים בעלי מעמד גבוה ומשכילים עם תארים מאוניברסיטאות. אבי עבד כמנהל בנק. אמי הייתה מאוד ציונית והתעקשה לעלות לארץ ישראל. בעזיבת הארץ, השלטונות העירקיים הרשו לכל נפש לקחת 20 ק"ג בגדים בלבד ללא תכשיטים (מלבד טבעות נישואין). בשנת 1950 עלינו לישראל בטיסה ונחתנו בשדה התעופה בלוד. הסיעו אותנו במשאית ל"שער עלייה" (ליד חיפה), עם הרבה עולים חדשים מארצות שונות. לכל אחד חילקו צלחת וספל מאמייל ונתנו לנו תלושים לקבלת אוכל. כל בוקר עמדנו בתור ענק לקבלת אוכל.

גרנו במבנה שהיה שייך לצבא הבריטי עם הרבה מיטות צמודות אחת לשנייה, עם עשרות משפחות בכל מבנה. כל משפחה דיברה בשפה שונה. לאחר כחודשיים העבירו אותנו למעברת פרדס חנה. רשמו אותי לבית הספר המקומי וחילקו לכל תלמיד חצי מחברת, עיפרון ותיק. נשארנו מעט ימים במקום זה. לאחר מכן, הועברנו במשאית לפרדס כץ (בני ברק). המקום נקרא כך על שם בעלי הפרדס, משפחת כץ. המקום הזה היה פרדס עם הרבה עצי אשכוליות אשר עקרו אותם כדי למקם במקומם אוהלים. שכנו באוהלים והנחנו את המזוודות מתחת למיטות. היה חורף קשה – ירדו גשמים במשך 11 יום ולילה ברצף. בוקר אחד כשהתעוררנו נדהמנו לראות שכל ריצפת האוהל מלאה מים והמזוודות נעלמו, כי המים סחפו אותם כמו נחל קטן. יצאנו מן האוהל וראינו המולה של אנשים שיצאו מאוהליהם לחפש את מזוודותיהם כמונו. לבסוף, מצאנו אותם רחוק מאוד. כל הבגדים היו רטובים. לאחר זמן מה, החליטו (המדינה) לשכן אותנו בצריפים.

בזמנו, אבי עבד בתור מתרגם בשדה התעופה עבור עולים חדשים שהגיעו מארצות שונות ולא דברו עברית. אבי ידע הרבה שפות ביניהן עברית, צרפתית, אנגלית וערבית, שכך היה להם לעזר. הוא עבד בעבודה נוספת: כשהגיעו לוחות העץ לבניית הצריפים, הוא היה שומר עליהם. אבי ואמי התחלקו בשמירה. אבי שמר במשך היום ואמי שמרה במשך הלילה. היא התחפשה לגבר, היא לבשה את החליפה של אבי, כובע ועניבה, ושהתקרבו אליה קבוצה של אנשים היא הייתה מדליקה סיגריה כדי שלא יתקרבו אליה. כך הוקמה מעברת הצריפים של פרדס כץ. לסיום הקריירה, אבי עבד כמנהל חשבונות בצבא בחיל חימוש ראשי במחנה צריפין להרבה שנים.

הזוית האישית

הנכד יונתן: היה לי ממש כיף לחוות את הסיפורים של סבתא ולבלות אתה עוד פעם בשבוע. לדעתי זו התכנית הכי טובה שהייתה לי בבית הספר, בשבילי זו הייתה חוויה גדולה.

מילון

אמייל
אמייל הוא חומר צבעוני הנוצר מהתכת אבקת זכוכית על שכבת מצע על ידי אפייה (לרוב בטמפרטורה של 750 עד 850 מעלות צלזיוס). ניתן להתיך אמייל על רוב סוגי המתכות. אבקת הזכוכית נמסה, ולאחר שהיא מתקשה היא הופכת לחומר זגוגי, חלק ונוקשה, העמיד בפני אש וכימיקלים. (ויקיפדיה)

מַעְבָּרָה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”כל בוקר עמדנו בתור ענק לקבלת אוכל“