מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העליה מלוב ועד למושב פורת

סבא ברוך והנכדה מיה.
סבא וסבתא בחתונה שלהם.
זיכרונות ראשונים

נולדתי בלוב בשנת 1943. זה היה בשנת 1949 עלינו באניית עצמאות, הייתי בגיל 6 זיכרוני הראשון מהאנייה היה היינו אני ואחי אלי צריכים לעלות לאכול בכבש הסיפון, הכוונה לגרם המדרגות שעל הסיפון. אני ואחי ישבנו למטה בתא שלנו, אבי הביא לתא שלנו הרבה מאוד קופסאות סיגריות עבורו. אני ואחי ישבנו בתא וחתכנו את כל הסיגריות לחצאים. מטרתינו  הייתה שיהיו לאבא יותר סיגריות. כשאבינו נכנס לתא הוא התחיל לצחוק מכיוון שקלקלנו את הסיגריות.

האניה עצרה והורידה אותנו בנמל חיפה, משם נלקחנו למחנה העולים סנדלוקס, ומשם הועברנו לעוד מחנה עולים בשם בינימינה. זה היה מחנה אוהלים. גרנו כל שתי משפחות באוהל אחד. עברנו שם ימים קשים מאוד.

אחת מחוויות הימים הקשים, אני זוכר משנת 1951, כשירד שלג כבד מאוד בישראל. כל הלילה אבי סעיד ז"ל, היה מנער את דפנות האוהל כדי שלא יקרוס ממשקל השלג שירד עליו. היו הרבה מקרים שכובד השלג מוטט את האוהל ונשבר העמוד שמחזיק אותו, תורן האוהל.

איך בסופו של דבר הגעתי למושב פורת?

הועברנו ממחנה העולים בבינימינה לקיבוץ יעבץ , היום היישוב נקרא כפר יעבץ. באותו זמן  בנו את מושב פורת בהתחלה היו שם אוהלים ובהמשך המשיכו להתקדם ובנו צריפים, שאז קראו להם "פחונים".  בהמשך התחילו ממש לבנות בתים קטנים. המושב כלל 91 משקים. לאחרונה היתה הרחבה של המשקים ונוספו 130 בתים נוספים. המושב התפרנס מיבול הפרדסים וגם גידלו פרחים ויצאו אותם. כיום ענף החקלאות נמצא במצב קשה מאוד ולא משגשג כמו שהיה. כיום מתי מעט עוסקים בחקלאות.

פעם ועד לא מזמן עבדתי כמכונאי רכב וגם בצבא הייתי מכונאי. כיום אני כבר בפנסיה.

הזוית האישית

מיה הנכדה החונכת: היה לי מאוד כייף ומעניין לעבוד עם סבא, למדתי הרבה דברים חדשים שלא ידעתי לפני. נהנתי גם להראות לסבא דברים שהוא לא ידע וללמד אותו לדוגמא במחשב. אני ממליצה לכל אחד להשתתף ולחוות את החוויה הזאת מכיוון שהיא מהנה ומיוחדת.

סבא ברוך: נהנתי מאוד ועדיין אני נהנה מעבודת הצוות עם נכדתי שגם לימדתי וגם למדתי ממנה. סקרנו יחד את השתלשלות השנים עברו מהעלייה לארץ ועד היום.

מילון

כבש
גרם המדרגות

מושב פורת
פּוֹרָת הוא מושב ישראלי מעורב של דתיים וחילונים באזור השרון בין עין ורד לכפר יעבץ. נמנה עם מושבי הפועל המזרחי ומשתייך למועצה אזורית לב השרון. המושב הוקם בשנת 1950. שמו סמלי ופירושו הוא שגשוג ופוריות, כפי שמילה זו מוצגת בברכת יעקב: "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן" (בראשית מ"ט, כ"ב). מייסדי המושב הם 315 עולים מחבל גריאן אשר בלוב, דרומית לבירה טריפולי. במחוז הולדתם, התגוררו במערות החצובות באדמת הטין. נשות המושב הצטיינו באריגת שטיחים.

ציטוטים

”היו הרבה מקרים שכובד השלג מוטט את האוהל ונשבר העמוד שמחזיק הנקרא תורן“