מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העליה לארץ מפולין

אני וסבתא מצטלמים בבית שלה
התמונה של סבתא באופרה שהייתה קטנה
איך עלו לארץ מפולין

העלייה לארץ מפולין

נולדתי בפולין בשנת 1950 לאחר מלחמת העולם השנייה. בגיל שש וחצי, בשנת 1957 עליתי ארצה עם הוריי דרך איטליה.

באיטליה התעכבנו כחצי שנה, שם קיבלנו עזרה כספית ומגורים מטעם הסוכנות, ואז הודיעו לנו כי אנו נשוט לארץ באוניה.

בזמן ההפלגה לארץ, הים היה סוער רוב הזמן, ואני קטנה ורזה. רוב הזמן הקאתי והגעתי למצב של התייבשות ותת תזונה והייתי על סף מוות. בזכות כוח הרצון וההתמדה של אמי זכיתי לעלות לארץ ישראל, והגענו לנמל חיפה, שם קיבלנו פחון מגורים בשער העלייה.

ב"שער עלייה" לא היו שירותים, לא מים זורמים בפחונים וכמובן לא מזון. קיבלנו כלים מפח, ולכל ארוחה יצאנו מחוץ לפחון ועמדנו בתור עם הכלים, על מנת לקבל מעט מזון שכמובן היה חסר טעם, ולא מזין.

שירותים לא היו, לכן הלכנו לים שהיה במרחק קצר מהפחונים ועשינו את צרכינו.

בחורף היה קר מאוד, ובקיץ, כמובן, חם מאוד.

כך עברו עלינו בערך 10 חודשים עד שקיבלנו, מהסוכנות בית קטן בחולות חולון.

%d7%a1%d7%91%d7%aa%d7%90-2

 

אחרי העלייה לארץ

כשהתחילה שנת הלימודים התחלתי ללמוד בכיתה א. אבי קיבל עבודה באופרה כסדרן, ואמי שהייתה תופרת מקצועית, קיבלה גם כן עבודה באופרה כתופרת ראשית, בזכות אבי.

היא עבדה ביום ובלילה כתופרת, ובזמן ההופעות כמלבישה.

בהצגה אחת "לה בוהם", הייתה דרושה ילדה בגיל 8-9 שתשיר על הבמה קטע קטן. אמי הציעה למנהלת האופרה שאני אציג את הקטע.

וכך כל המשפחה עבדה למעשה בבית האופרה, כ-7 שנים.

%d7%a1%d7%91%d7%aa%d7%90-3
%d7%a1%d7%91%d7%aa%d7%90-5

הזוית האישית

אני וסבתא נהנינו מאוד ואהבנו לעבוד ביחד ונהניתי לשמוע ולכתוב את הסיפור שלה

מילון

"שער עלייה"
מחנה, מעברת עולים ששימש תחנת מעבר לעולים שהגיעו לנמל חיפה באניה, בגל העלייה הגדול שלאחר הקמת המדינה.

"לה בוהם"
לה בוהם היא אופרה בארבע מערכות מאת ג'אקומו פוצ'יני, המבוססת על ספרו של אנרי מירז'ה "תמונות מחיי הבוהמה". הוצגה ע"י האופרה הישראלית. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”וכך כל המשפחה עבדה למעשה בבית האופרה, כ-7 שנים“