מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העליה באוניה קוממיות – גילה גרידיש

מפגש פתיחה באולפנת מירון
אוניה קוממיות
זכרונות מלוב
עליתי לארץ בשנת 1950 באוניה קוממיות והביאו אותנו לחוף עתלית שבו נשארנו שבוע שבועיים, ולאחר מכן לקחו אותנו לעתלית ששם היינו בערך 6 חודשים, לאחר מכן הביאו אותנו למושב שחר וגרנו בו בצריפים בערך 3-4 שנים.
אני התחתנתי בשנות הששים ב114 ונולדו לי 3 ילדים: נורית, אילן, ואביבה. הילדים גדלו והתחתנו. לנורית 3 ילדים,לאילן 2, ולאביבה 6 ילדים.
אני עליתי לארץ בגיל 10,ולמדתי עד כיתה ו'. רציתי לעבוד בסמינר אמרו לנו לנסוע לרחוב אביטור בירושלים ללמוד שמה את המקצוע ,וביקשו ממנו כסף,ולא היה לאבי כסף,אז אמרו לי:"או שתשלמי או שתלכי הביתה", ואני רציתי ללמוד אז עבדתי ופרנסתי גם את הורי שלא היה להם מקצוע ועבודה,אז הרווחתי כסף גם בשביל המשפחה. עבדתי כבייביסיטר ושמרתי על ילדה בתל אביב חצי שנה וכאשר הרווחתי את כספי שלחתי אותו להוריי. הייתי עוזרת לאבי במטעים שבהם היה גידול טבעי ללא ריסוס והם נמכרו בשוק בצפת: היו תפוחים, שזיף אירופי ,ענבים, אפרסק. ובירקות היו חצילים, קישואים, מלפפונים ,עגבניות, והיה גם משק של שבעת המינים שפעם בשנה כל המושב הגיע לברך על שבעת המינים שלו.
היו לו גם ורדים, תפקידה של אמי היה לתת את הורדים לבית -הכנסת, שבו ברכו על הוורדים בהבדלה.
 שני הורי נפטרו. אבי נפטר בשנת 1981 ואמי נפטרה לפני 15 שנים בשנת 1998 כאשר הייתי בת 50 בערך.
היינו עובדות, ועוזרות לאמא  בבית : מכבסות, מנקות ועוד..אמי ילדה 15 ילדים ורק 3 ילדים נשארו.
12 ילדים נפטרו.
כאשר הייתי בגיל 6-7 אחי בן ה3 נפטר, שהיה הולך,ואני זוכרת שבאותה תקופה היו האיטלקים,שנתנו לאחי ממתקים. היה יום בו לאמי לא היה חלב כנראה להניקו, ובאותו יום הוא מת. בלילה קברו אותו, וכאשר ראיתי את זה פיתחתי סוג של אלרגיה, התנפחתי ולקחו אותי לרופא. הרופא אמר לאימי שאם תוך 3 ימים מצבי לא ישתפר, אני עלולה למות  גם חלילה. עד היום יש לי נשארה לי חלק מהבעיה הזאת בעיקר בידיים וברגליים.

 

מילון

חומוס
למדתי שיש כזאתי עיר ששמה חומוס

האוניה קוממיות
אונית "קוממיות" שהגיעה לחופי חיפה שאביב 1950 עיקר העולים הגיעו לעתלית ולאחר מכן לשער העליה

ציטוטים

”"נולדתי בחומוס, היינו 15 אחים ורק 3 נשארו“