מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העולה הצעירה ממרוקו שידעה עברית

עילם ואלישבע
ביקור מולדת בבית הספר במרוקו
סיפורה של אלישבע וקנין

אלישבע נולדה במרוקו בשנת 1950.
 
אלישבע מספרת על ילדותה במרוקו:
 
" אני זוכרת, במקום שגרנו במרוקו לא היו ברזים, אז הגויים הביאו שקי מים מיוחדים כאלה ובגלל שלא היו יודעים מספרים, כל פעם שהיו מביאים שק מים היו מסמנים פס על הקיר. בסוף השבוע הגויים היו  סופרים את מספר הפסים ולפי זה מחייבים אותנו, לפי כמות הסימונים (כמות הפעמים שהביאו שק מים). גם לא היו מכונות כביסה אז הנשים הגויות היו כובסות, הן היו מגיעים לבתים עם תינוקם והיו מכבסים את הבגדים של היהודים. כיבסו על לוח כביסה  מיוחד והיהודים היו משלמים עבור הכביסה שהנשים הגויות כיבסו.
 
פעם במרוקו לא היו מוניות היו מרכבות וקופת חולים הכללית הייתה מאוד רחוקה והדרך הייתה נחשבת לחוויה ברכיבת המרכבה.
 
החוויה של הברית מילה במרוקו הייתה חוויה מאוד נעימה, היולדת שוכבת במיטה שבוע ימים ובזמן הברית היו מקשטים את המיטה עם כל מיני ציורים וברכות של הברית ההרגשה הייתה מאוד נעימה וכיפית לראות את זה.
 
החגים במרוקו היה להם משמעות מאוד גדולה כגון: בסוף ערב פסח שזה נקרא מימונה הגויים היו מביאים כיבוד כמו: דבש, פולים ירוקים. היו מביאים גם פרחים והיו מאחלים שיהיה שנה מתוקה עם פרנסה ואהבה." 
 
עילם אהרוני מספר:
 
"אלישבע וקנין, הגיעה לארץ בשנת 1960. היא הגיעה בספינת אגוז. העזיבה ממרוקו לארץ ישראל הייתה מאוד קשה. יום אחד הגיעה הביתה וראתה שהוריה אספו את כל החפצים במזוודות ועזבו בפחד, שלא ידעו שהם יעזבו את הארץ. בדרך קרתה תאונה, הגיעו לאי דרך ספרד, ישבו באוהלים וחיכו שיחשיך. בסביבות חצות, הגיעו אנשים ציונים כדי להבריח אותם לארץ ישראל. בדיוק באותה שעה הגיעה ספינת אגוז לקחת אותם לארץ, שמו אותם בקרקע של הספינה מתחת לארגזים של דגים. חודש אחר כך התהפכה ספינת אגוז וכל מי שהיה בתוך טבע למוות.
 
כאשר הגיעה לחצור הגלילית, אנשים בחצור קראו לה "העולה החדשה שמדברת עברית" (העולה שידעה עברית כבר ממרוקו), למדה בבית הספר "בית רבקה", המורה שלה היה הרב עזיזי דעי, מחנך בית ספר דתי בחצור ורב העיר. זכתה שאותו הרב יהיה גם המחנך שלה וגם שיקדש אותה.
 
כאשר הגיעה לגיל 20 עבדה כסייעת בין הראשונים בגן שבחצור הגלילית. חינכה ועבדה עם ילדים ולאחר כמה שנים חינכה גם ילדיהם של הילדים שחינכה. עבדה כ-34 שנה בגן ילדים כסייעת.
 
העשרה
העליה ממרוקו – ספינת אגוז
"ספינת הדייג 'אגוז' נשכרה בשנת 1960 על ידי "המוסד". הספינה הייתה אחת ממספר ספינות שנהגו (באמצעות המחתרת היהודית במרוקו) לצאת מחוף אל-חוסיימה שבמרוקו לגיברלטר ומשם היו העולים ממשיכים בדרכם לישראל. על סיפונה של הספינה היו לרוב בין 40 ל-50 עולים. בכל הפלגה חויבו אנשי האונייה להחזיק איש מוסד ולהקפיד על הוראות בטיחות ברורות ומפורטות, ביניהן ניפוח סירות הצלה בכל הפלגה". ויקיפדיה
 
תשע"ו

מילון

ספינת אגוז
ספינת הדייג 'אגוז' נשכרה בשנת 1960 על ידי "המוסד". הספינה הייתה אחת ממספר ספינות שנהגו (באמצעות המחתרת היהודית במרוקו) לצאת מחוף אל-חוסיימה שבמרוקו לגיברלטר ומשם היו העולים ממשיכים בדרכם לישראל. על סיפונה של הספינה היו לרוב בין 40 ל-50 עולים. בכל הפלגה חויבו אנשי האונייה להחזיק איש מוסד ולהקפיד על הוראות בטיחות ברורות ומפורטות, ביניהן ניפוח סירות הצלה בכל הפלגה.

ציטוטים

”הייתה לי הזכות לחנך מאות רבות של ילדים בחצור“