מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העולה החדש שזכה בצל"ש – סבא דוד צסלר

סיפור תולדות חייו של סבא דוד צסלר כפי שספר לנכדתו ליאור

לאבא של סבא דוד, קראו משה והוא הוריש לנו לא רק תורשה, גם מורשת. מורשתו בקשר ליהדות ולציונות כללה אהבת המולדת, גאווה והזדהות.
סבא שלי דוד נולד בארגנטינה. בסוף שנות החמישים ותחילת שנות הששים היו תופעות של אנטישמיות בארגנטינה, באותם הימים מדינת ישראל חטפה את הרוצח הנאצי, אדולף אייכמן, מארגנטינה בה הוא חיי ושפטה אותו בארץ. תנועות ניו-נאציות ביצעו פיגועים בבתי ספר תיכוניים, חטפו תלמידה יהודייה וחרטו צלבי קרס בשדיה באמצעות סכין. במקרה אחר הרגו תלמיד יהודי בפתח בית ספר תיכון בבואנוס איירס ( בירת ארגנטינה). החינוך של סבא רבא משה, גרם לסבא דוד להשתתף בתנועת בטחון והגנה עצמית של היהודים בארגנטינה ולארגן שביתות והפגנות מחאה נגד האנטישמיות בבית הספר התיכון שלו. למחרת אחת ההפגנות כשחזר ללימודים עצר אותו בכניסה אחד מאנשי הסגל האחראי על המשמעת ואמר לו שמנהל בית הספר קבע שעליו ללכת הביתה ולבוא ביחד עם האבא שלו… כשנכנסו לחדר המנהל הוא התחיל לספר לסבא רבא משה, שסבא דוד לא ממושמע, שעושה בעיות, שמארגן הפגנות במקום ללמוד…. סבא רבה משה ענה לו: "אני נולדתי באירופה והגעתי לארגנטינה עם שני אחים לפני מלחמת העולם השנייה. כל יתר בני המשפחה שלי נשארו באירופה וכולם נרצחו ע"י הנאצים ! אני חושב שלא לך, לא לי ולאף אחד בדור שלנו יש את הזכות המוסרית להגיד שבני דוד טועה כי אנחנו טעינו ! ובגדול ! "
סבא דוד מספר שבמשך כל שירותו הצבאי, דמע רק פעמיים. הפעם הראשונה הייתה לאחר טקס סיום קורס הקצינים והפעם השנייה בסיום טקס בו העניקו לו צל"ש. דמע כי נזכר בסבא רבה משה…בליבו דיבר איתו ואמר לו: "תראה אבא, המורשת שלך עבדה". בדמיונו ראה אותו
עומד ומזיל דמעה מהתרגשות, הערכה ואהבה.. אולי בכל זאת סבא רבא משה היה שם ?בטוח. אולי סבא רבא משה גם איתנו בכתיבת הסיפור ?
סבא שירת בצה"ל והשתחרר בדרגת סגן אלוף וכך הוא כתב אחרי מלחמת יום הכיפורים: " אוקטובר 1973 מתרחשת מלחמה. פעלנו במשך מספר ימים ולילות ונאמר לנו לישון ולנוח בצומת אל-על ברמת הגולן שנחשב למקום בטוח… התארגנו לנוע וחיכינו לתדלוק כלי הרכב שהתעכב… "פתאום נחתה עלינו הפגזה כבדה מתותחים סוריים. הגשם הפתאומי של הפצצות תפס אותי באמצע שיחה עם רב הסמל הפלוגתי. אחד הפגזים נפל לידינו ורב הסמל התמוטט כי רסיס חדר לחזה שלו. ניסיתי לעצור את שטף הדם אך הוא מת מייד בידיי. הסתכלתי מסביב… היינו בשטח מישורי חרוש ולא הייתה אפשרות למחסה כלשהו חשבתי לעצמי שעדיף לא לחכות שפגז יפגע בי באפס מעשה בלית ברירה קמתי והתחלתי לפעול".
סבא שלי קיבל צל"ש (ציון לשבח). להלן תאור המעשה: ביום 10 באוקטובר 1973 שימש סרן דוד צסלר כסמ"פ בפלר"ק באזור אל-על ברמת הגולן.תוך כדי התארגנות הפלוגה לתנועה ניתחה אש ארטילרית כבדה על המקום. כל האנשים התפזרו בשטח לתפיסת מחסה ורבים נפגעו. סרן דוד צסלר נטל את הפיקוד לידיו, ריכז אליו חובשים והחל לארגן את הטיפול בנפגעים ואת פינויים כשהוא עצמו מטפל בהם בהתנהגותו זו השרה סרן דוד צסלר אווירת ביטחון והבטיח יעילות בפינוי הנפגעים תוך סיכון עצמי במעשיו אלה גילה סרן דוד צסלר יוזמה, קור רוח ואומץ לב.

מילון

צל"ש
ציונים לשבח מוענקים בנפרד בין המלחמות, על רקע בצבע ירוק. צל"ש שניתן בזמן מלחמה נענד על גבי אות המערכה של מלחמה זו. בדומה לעיטור, צל"ש ניתן על מעשה שיש בו גבורה או אומץ לב.

ציטוטים

”סבא בשירותו הצבאי דמע פעם ראשונה בטקס סיום קורס הקצינים ופעם שנייה בטקס קבלת הצלש.“