מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הספינה אגוז

אני וסבתי בבית האבות, בשנותיה האחרונות
סבתי וסבי בחתונת יוסי אבי
איך רוחב לב הציל משפחה שלמה

שמי נטלי. אני מספרת את סיפורה של סבתי ז״ל, כפי שסופר לי.

סבתי נולדה בראבט שבמרוקו. היא נולדה לבית משפחת לוגסי. סבתי הייתה הבת הבכורה במשפחה. אחריה נולד שמעון, ולאחריו סימי, שולה ופאני. שולה ופאני היו תאומות. זמן קצר לאחר לידת התאומות מתה התינוקת שולה. אחרון חביב נולד מימון. חמישה ימים לאחר הולדת מימון, מת אב המשפחה – יוסף לוגסי. מרגע זה ואילך סבתי, עזיזה, נאלצה לקחת תפקיד גדול יותר בפרנסת המשפחה. בגיל 13 היא עזבה את בית הספר והחלה לעבוד.

סבתי ומשפחתה חלמו על הרגע בו יגיעו לארץ הקודש – ארץ ישראל. באותה תקופה מלך מרוקו סירב לתת ליהודים לעלות לארץ ישראל. בשנת 1960 המוסד שכר ספינה וניסה להעלות בה יהודים ארצה ממרוקו. משפחת סבתי הייתה מיועדת לעלות לספינה. שם הספינה היה אגוז. לאחר שעלו על הספינה הגיעה דודה של סבתי והתחננה לעלות על הספינה עם ילדיה. אם סבתי, מימי, לא יכלה להישאר מנגד כאשר ראתה את הדמעות של דודתה והאמינה שה' יספק לה ולמשפחתה עוד הזדמנות לעלות לארץ ישראל – ולכן בחרה לרדת מהספינה, היא וילדיה, ולתת לדודתה את המקום בספינה. מימי לא ידעה שבמעשה הנדיב שעשתה היא למעשה הצילה את חיי משפחתה לנצח – ספינת אגוז וכל נוסעיה טבעו בים.

הזוית האישית

נטלי: היה מאוד נחמד לדעת שגם בתור ילדה אני יכולה לעזור למישהו מבוגר. הייתי רוצה לאחל לכולנו חיים ארוכים ומלאי בריאות, ושתמיד נהיה בצד שנותן ועוזר.

מילון

אנעבי' בשק / נעביבשק
אקח כאביך, כינוי חיבה לילדים ואהובים, סימון הכתר של הסבתות המרוקאיות, אין בת או בן, נכדה ונכד שלא מתמוגגים למשמע החום שזולג מהביטוי הזה.

אגוז (ספינת מעפילים)
אגוז (במקור: פִּיסס, Pisces) הייתה ספינה ששימשה לעליית יהודי מרוקו למדינת ישראל, תוך יציאה מארצם בניגוד למדיניותה, שאסרה עליית יהודים לישראל. הספינה פעלה בחשאי, ונודעה בעקבות טביעתה ב-10 בינואר 1961 ואובדן כל 44 נוסעיה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”סבתא התאפיינה ברוחב לב ועזרה לזולת“