מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הסיפור של סבתי משנות ה-50

אני סבתי
סבתי בצעירותה
סיפור על ילדותה של סבתי

שמי איה מתתוף, כיתה: ו'1, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי ומביאה את סיפורה של סבתי, מלכה יששכר,  משנות ה-50.

סבתא מלכה יששכר מספרת:

"נולדתי בתל אביב בשנות החמישים, באותה  תקופה, היו מלחמות ולא היה לנו מקלטים, אז היינו חופרים בורות. בכל פעם כשהייתה אזעקה, היינו רצים לבורות, שהיו עם שקי חול מסביב ומתחבאים שם, כשהאזעקה הייתה נגמרת היינו חוזרים לבתים ומחשיכים את החלונות עם שמיכות או בריסטולים שחורים, כדי שלא יראו שיש אור בתוך הבית. הערב כשהיה חשוך, אסור היה להדליק תאורה ברחוב, בכדי שלא יראו איפה אנחנו נמצאים או את קרבת המגורים שלנו.

אח שלי שירת בצבא בתקופת מלחמת ששת הימים ושני האחים שלי היו במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוד אחד ששירת ברמת הגולן. היינו יכולים לקנות מעט מאוד מצרכים כגון: כיכר לחם אחד ולפעמים רק חצי כיכר לחם.

בזמנים ההם לא היו מקררים כדי לשמור את המזון, לכן כל כמה ימים החו מגיעים לשכונה, לרחוב, אנשים שמכרו קוביות קרח גדולות, ואנחנו היינו קונים את הקרח ושמים בארונות עם המוצרים שצריכים קירור, כדי שהמוצרים לא יתקלקלו ויחזיקו מעמד.

בבתי הספר למדו בשתי משמרות, בגלל שלא היו מספיק כיתות. אני למדתי בדרך כלל בשעות הבוקר. הייתי בת הזקונים במשפחתי וכשהגעתי הביתה, אחרי שעות הלימודים, הוריי היו תמיד בעבודה וכך יצא שרוב הזמן הייתי לבד בבית. אבל בשכונה בה גרנו, היו הרבה ילדים צעירים וכל שעות אחר הצהריים, היינו בחוץ, כי גם ההורים שלהם עבדו ולא היו בבית והיה ממש נחמד. הייתה לי חברה מאוד טובה ששמה ויקי, והייתי מתארחת אצלם הרבה ואוכלת איתם ארוחות ערב.

אפשר לומר שגדלתי לבד, כי שני האחים שלי ואחותי היו גדולים יחסית אליי, והיו עסוקים בעניינים שלהם. לא הרגשתי לבד, כי הייתי עם חברים, אבל אני יכולה לומר שלהוריי היה מזל גדול שהייתי ילדה טובה, ולא הלכתי לבדי לאף מקום בלי רשותם ותמיד דאגתי ללמוד ולסדר את הבית כפי שאמי ביקשה.

 בצעירותי

הזוית האישית

איה מתתוף: הייתי רוצה להגיד לסבתי שהיא מדהימה, התפעלתי מכך שהיא הייתה ילדה טובה, שהקשיבה לכל הכללים בזמן המלחמה והקשיבה למה שהוריה אמרו לה לעשות.

מילון

בת זקונים
הבת הצעירה במשפחה

ציטוטים

”כל פעם שהייתה אזעקה היינו רצים לבורות עם שקי חול ומתחבאים שם.“