מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הסיפור של סבתא לילי

הילדות של סבתא

סבתא לילי נולדה ב-1947 בוילנא, ליטא, ברה"מ לשעבר.

ההורים של סבתא הם חסיה לבית יולק ויעקב קזיניץ, שניהם ילידי העיירה דוקשיץ (בילרוס).

הם היו בוגרי תנועת "השומר הצעיר" בבית הספר "תרבות", הם היו דוברי עברית וחלמו לעלות לארץ, אבל בגלל מלחמת העולם השנייה חלום זה לא התאפשר. כשהגרמנים פלשו לעיירה שלהם, הם הצליחו לברוח לאוזבקיסטן, וכך הם ניצלו. בסיום המלחמה הם חזרו לליטא לחפש את הקרובים שלהם. מכל המשפחה הגדולה שלהם שרדו שני אחים של חסיה, ואח אחד של יעקב.

שפת האם של סבתא הייתה רוסית.

סבתא למדה בבית ספר יסודי, המחנכת של הכיתה שלה הייתה יהודייה וחצי מהתלמידים בכיתתה היו יהודים.

כל קיץ סבתא ואימא שלה נסעו לכפר בשם נימינצ'ין, שנמצא ליד יער. כל יום הם הלכו להתרחץ באגם שנמצא באמצע היער. בדרך הן היו אוספות פטריות ופירות יער.

באמצע כיתה ד' (1957) סבתא והוריה טסו לפולין, כדי להמשיך משם לישראל. אולם ממשלת פולין אסרה על העלייה ארצה עד סוף שנת 1958. לכן, במשך שנה וחצי סבתא למדה בבית ספר יהודי, שבו למדו יידיש שעה כל יום, ויתר המקצועות נלמדו בפולנית.

ב 3.11.1958 סבתא והוריה זכו לעלות ארצה. הם התיישבו בעיירה קריית נצרת . בסוף כיתה ז' הם עברו לקריית מוצקין, ובקיץ 1962 הם הגיעו לתל אביב. שם סבתא סיימה את תיכון עירוני ד', התקבלה לעתודה אקדמאית, וסיימה תואר ראשון במתמטיקה שימושית (1968). ביוני 1967 פרצה מלחמת ששת הימים. ב – 1968 סבתא התגייסה לצה"ל, ושרתה במשך שנתיים בחיל חימוש בדרגת סגן.

 

משפחה:

בשנת 1969 סבתא התחתנה עם יורם נוימן.

תוך ארבע שנים נולדו להם שתי בנות: דפנה (1970) ועינת (1973).

בזמן הזה סבתא סיימה תואר שני במתמטיקה באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1975 המשפחה נסעה לארצות הברית ללימודי דוקטורט. בשנת 1979 סבתא קיבלה תואר שלישי בסטטיסטיקה באוניברסיטת בוסטון, ואז המשפחה חזרה לארץ. הם התיישבו בבאר שבע וסבתא עבדה במשך 36 שנה כמרצה לסטטיסטיקה בבית ספר לרפואה באוניברסיטת בן – גוריון.

שתי הבנות של סבתא סיימו תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן – גוריון ותארים שניים באוניברסיטת תל אביב. בזמן טיול להודו, דפנה הכירה את בעלה לעתיד, רונן. עינת הכירה את בעלה לעתיד, איל, באוניברסיטת בן – גוריון.

דפנה ורונן התחתנו בשנת 1998 וכעבור 3 שנים נולד להם הבן הראשון, תומר, הוא הנכד הראשון של סבתא. בשנת 2004 נולדה להם שני ובשנת 2008 נולדה סיון.

עינת ואיל התחתנו בשנת 2001 וכעבור שנתיים נולד להם הבן הבכור, עידן. בשנת 2007 נולדה עדי ובשנת 2014 נולד רון.

סבתא נפגשת עם הנכדים והנכדות שלה לפחות פעם בשבוע. בחופשים הנכדים באים לישון אצל סבתא ולעיתים הולכים לסרטים ומוזיאונים. סבתא גם נוסעת עם כל המשפחה לחו"ל, ועם הנכדים לטיולי בר ובת מצווה.

 

תחביבים וטיולים של סבתא:

אחרי יציאתה של סבתא לגמלאות, היא התחילה להקדיש זמן לתחביביה: ברידג', טיולים, לימודים, הרצאות וכמובן לנכדות ולנכדים שלה.

ההרצאות הן בעיקר בתחום הספרות והאומנות. בשנת 2013 סבתא התחילה לעשות טרקים במקדוניה. אבל מאז היא מתרכזת בטיולים בארץ, ומ – 2014 היא עושה את שביל ישראל עם קבוצה ממכון אבשלום. לפני שנה סבתא התחילה ללמוד ספרדית באוניברסיטה.

הזוית האישית

סבתא: במפגש הבין דורי הרגשתי שהתקרבנו מאד, הנכדות ואני, וגם הנכדות  עדי וסיון ביניהן. למדנו הרבה פרטים חדשים על עצמנו, ובעיקר חשנו אהבה רבה בין שלושתנו. אני מקווה שהמיזם של הקשר הבין דורי יגיע לכל בית ספר בישראל.

סיון: לי היה מאוד כיף בתכנית הקשר הרב דורי ולמדתי הרבה מאוד דברים על הילדות והחיים ברוסיה של סבתא. למדתי גם על חפצים של סבתא ובעיקר נהניתי מכל מפגש ומפגש.

עדי: בחוויה שלי עם סבתא וסיון בקשר הרב דורי היה לי מאוד כיף וכמובן ששמחתי לשמוע את סבתא מספרת על הילדות שלה. נהניתי להכיר את סבתא, והיה לי מאוד מעניין לשמוע את סיפוריה, אהבתי ללכת עם סבתא וסיון לבית התפוצות. בקיצור היה לי כיף.

מילון

השומר הצעיר
תנועת נוער

ציטוטים

”"אתמול היה טוב, מחר יהיה טוב יותר" (שלמה ארצי)“