מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הסיפור של סבתא יהודית

בילדותי
בצבא
הסיפור של יהודית ודניאל

שמי הוא יהודית ליבנה. אני נולדתי בפתח תקווה. במהלך חיי, גרתי בעוד מקומות, כגון באר שבע, פריז גבעתיים ובסוף באוסטרליה.

נולדתי בפתח תקווה שם התחלתי את חיי. שמו של אבי היה יוסף. היה לי אח בשם איציק, אהבתי אותו והוא אהב אותי. היינו משפחה מאושרת. אחרי לא הרבה זמן, בערך בכיתה ה' עברנו לגבעתיים, לקצת זמן. אני זוכרת שם את חג הביכורים, כשכולם היו לבושים לבן עם פרחים על הראש. לכולם היו מתנות ושם התחלתי את החטיבה, אבל עזבתי לאחר לא הרבה זמן.

עברנו לבאר שבע, שם בילינו תקופה ממושכת מחיינו. באותו הזמן, לא היה יותר מדי סיבות לפחד בארץ, לא היו מחבלים וגנבים לא היו הרבה סמים ואלכוהול. בבאר שבע, גרנו בדירת שלושה חדרים, זה לא הרבה אבל זה הספיק לנו. לידינו והיה גן ציבורי גדול והיו הרבה חנויות, בית מרקחת ועוד חנויות שהכילו מוצרים שונים.

אבא שלי לא התעניין הרבה בחיי החברה שלי, אבל לא סבלתי מחוסר חברים ואפילו עכשיו, כשאני באוסטרליה יש לי עדיין חברים משם. היינו משחקים בחמש אבנים, קפיצה בחבל, מחבואים, תופסת ואופניים. בנוסף התחלתי לאסוף בולים לאוסף שלי. בחגים, שרנו כולם הבה נגילה והיו הרבה מסיבות בחוף הים, זה היה כיף מאוד.

כשהתחלתי תיכון הלכנו לגור בצרפת לשנה. יצאנו טיולים יפיפיים, אבל היתה שם אנטישמיות ואני זוכרת הרבה מזה וזה לא היה נעים. פעם אחת, היה בן אדם שיכור ברכבת בה נסעו, קילל את היהודים ושנא אותם ואמר דברים מאוד לא יפים. אז החלטנו לחזור אל מולדתנו וחזרנו אל פתח תקווה. אבא שלי קיבל עבודה חדשה, כמלמד על רדיו איזוטופים או חומרים רדיואקטיביים.

בזמן זה, התגייסתי לצבא לחייל התקשורת ועבדתי עם הרבה קודים. ולאחר מכן, הלכתי לאוניברסיטה ולמדתי ביולוגיה ורפואה. אחרי הרבה זמן הכרתי את מיקי ונפגשנו והתאהבו, לבסוף התחתנו. גרנו בארץ שם ילדנו את דנה ומאיה בערך שדנה הייתה בכיתה ה החלטנו לעזוב לאוסטרליה. מקום נחמד בשכונה קטנה עם קצת אנשים רחוק מהעיר הסואנת. ושם אנחנו גידלנו את דנה ומאיה. כעבור עשרים שנה בערך, דנה עזבה עם דורון והם הקימו משפחה בישראל. אבל מאיה נשארה אתנו ונשארת אתנו עד היום. כיום, יש לנו שתי בנות שלושה נכדים ועדיין אין נינים ואני עובדת ברפואה באוסטרליה.

 

הזוית האישית

דניאל: אני מאחל לסבתא שלי שהרבה אנשים יקראו את הסיפור הזה ויזכרו אותה

סבתא יהודית: אני מאחלת לדניאל שיום אחד גם הוא יעלה את הסיפור הזה ושיזכרו אותו.

מילון

פרימוס
מכשיר חימום מים לצורך כביסה

ציטוטים

”החיים לא קלים“