מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הסיפור של סבא שלי

סבי ואני במפגשי הקשר הרב דורי
אני מחזיקה תמונה שבה סבי לוחץ יד עם רבין
לא לוותר

נולדתי בעיירה קטנה בפולין וכשמלחמת העולם ה- 2 פרצה הייתי בן 4. החיים עד אז היו זכורים לי שקטים ורגועים, עם תחילת המלחמה הכל השתנה, החיים הפכו להיות קשים מסוכנים ומפחידים לכולם.

אחרי שפולין נכבשה, החיים הפכו להיות יותר ויותר קשים, אנשים נלקחו בכוח מבתיהם למחנות עבודה וגם החלו שמועות על מחנות ריכוז והשמדה. בשנת 1942, חלק ממשפחתי ואני, נעזרנו בשומר יערות פולני, שהסכים להחביא אותנו. עברו עלינו שנתיים קשות מאד: חלק מהזמן התחבאנו בתוך בורות ביער. כילד ידעתי שעליי לציית כדי להישמר.

לקראת סוף שנת 1944, שוחררנו על ידי הצבא הרוסי ואז התחלנו לנדוד בפולין עד שהתיישבנו בעיר הגדולה ששמה לודג. שם גם נוצר הקשר הראשון לארץ ישראל על ידי  מדריכים  שבאו מהארץ. הוריי החליטו, בעידוד שלי ושל אחי הבכור, לעזוב לכיוון מקומות שמהם יהיה אפשר לעלות לארץ. אז התחילה עונת נדודים נוספת, תוך גניבת גבולות, ואחרי מסעות ותלאות, הגענו לגרמניה לעיר גדולה בשם שטוטגרד, שם גרנו עד 1949. עקבנו מרחוק אחרי כל האירועים בארץ, הכרזת המדינה, מלחמת העצמאות וניצחוננו בה ובשנה זאת עלינו ארצה.

בארץ, התחילה תקופה חדשה ומורכבת של תהליך הקליטה בארץ. תהליך זה זכור לי כקשה ביותר, עם זאת הייתי נחוש מאד. למדתי עברית במהירות וללא מבטא פולני, הייתי תלמיד מצטיין והיה ברור לי שאני הולך להשתלב ולהצליח בכל מה שעומד לפני: תלמיד מצטיין, חייל מצטיין שזכה להשתתף כחייל מצטיין במעמד אצל נשיא המדינה ביום העצמאות. עברתי קורס קצינים, סיימתי את הטכניון וזכיתי להשתלב ולתרום למדינה, דבר שבא לידי ביטוי בקבלת פרס התעשייה וכן בפרס האיכות מידי ראש הממשלה, אז יצחק רבין, זיכרונו לברכה.

הזוית האישית

סבא חיים: המפגש עם אביגיל היה מרגש, כי זה לא פשוט לגעת בדברים כל כך עמוקים, שבחלקם לא קלים, עם ילדה צעירה שחייה כל כך שונים מחיי. עם זאת, אני שמח שהייתה לי את האפשרות להכניס עוד מימד לקשר.

אביגיל: מאד נהניתי לשמוע את הסיפור המעניין של סבי. היה לי כייף לבלות איתו עוד זמן איכות. אני מקווה שהוא נהנה כמו שאני נהניתי, ואני אשמח להמשיך לשמוע את סיפוריו המעניינים.

מילון

גניבת גבולות
כניסה לארצות ללא אישור

ציטוטים

”"תהליך הקליטה בארץ זכור לי כקשה ביותר, עם זאת הייתי נחוש מאד"“